‏הצגת רשומות עם תוויות אינטרנט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אינטרנט. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

גוגל אנליטיקס

google analytics הוא כלי חינמי של גוגל שנותן מידע סטטיסטי על הביקורים באתר, מאיפה הגיעו, כמה זמן שהו בכל עמוד, איזה דפדפן ומערכת הפעלה יש להם, אפשרויות לניתוח הנתונים ועוד.

התקנתי את השירות הזה בבלוג ומצאתי שני חסרונות:
1) אפשר לראות את הסטטיסטיקות של יום מסויים רק אחרי שהסתיים.
2) אין פירוט לגבי קישורים שהפנו לבלוג, אלא רק מצויין האתר שממנו הגיע הגולש.

נתקלתי בבעיה - איך למנוע מגוגל אנליטיקס מלספור את הביקורים שלי?
יש כמה דרכים:
-אפשר להגדיר IP שממנו השירות יתעלם.
הפתרון הזה מתאים רק למי שיש לו כתובת IP קבועה.
-אפשר להגדיר עוגייה שבעזרתה השירות לא יספור את הביקורים מהמחשב שבו העוגייה קיימת.
-ואפשר לחסום את השירות בבלוג באמצעות חוסם פרסומות.

אני בחרתי באפשרות השלישית כי אני עובד עם פיירפוקס (Adblock plus), וזאת האפשרות הכי קלה.
כלל החסימה שצריך להגדיר הוא:
http://www.google-analytics.com/*$domain=user-64.blogspot.com
ובמקום user-64.blogspot.com כותבים את כתובת הבלוג/אתר שלכם. גוגל אנליטיקס יחסם רק בכתובת שתציינו, וכך לא יספרו הביקורים שלכם.

בפעם הקודמת כתבתי על פינג-שוט בשירות של פידברנר. מאז שהפעלתי אותו העדכונים ברסס מגיעים מייד, אבל העדכונים במייל עדיין מגיעים באיחור של שעות.

יום שבת, 26 בדצמבר 2009

מולטיפוקס - תוסף מומלץ לפיירפוקס

לרבים מאיתנו יש מספר שמות משתמש - למשל בתפוז, בשירותי דואר אלקטרוני וכו`. עד היום נהגתי להתנתק משם משתמש אחד כדי להתחבר עם שם משתמש אחר, אבל לא עוד.
לאחרונה קראתי המלצות (בבלוגים מהעולם) על תוסף לפיירפוקס, שמאפשר לעבוד עם מספר שמות משתמש בעת ובעונה אחת, ובקלות. אז התקנתי אותו ונוכחתי שהוא אכן עובד יפה וללא תקלות.
על דברים שימושיים ושווים אני נוהג להמליץ, בהתאם למסורת בבלוג.

התוסף נקרא Multifox, והוא נמצא כאן.

איך משתמשים בו?
זה פשוט מאוד. לאחר התקנת התוסף, יתווסף לתפריט "קובץ" פריט שנקרא New Identity Profile. הפריט הזה יופיע גם בתפריט לחיצה ימנית על סימניות, לשוניות וקישורים:






בחירה בפריט תפתח חלון חדש, עם פרופיל זהות חדש שאיתו אפשר להתחבר לחשבונות שונים:

כפי שרואים בצילום, החלון החדש שנפתח מסומן במספר 2. זה פרופיל הזהות השני. אם נפתח עוד חלון כזה - הוא יסומן ב-3, וכו`.
שימו לב שפרופיל הזהות "הרגיל" (הראשון) לא מסומן באף מספר. התוסף מתייחס אליו כפרופיל 1.

אחרי שנפתח החלון הזה, אפשר להתחבר לשם משתמש נוסף בתפוז (ו/או באתרים אחרים), ולעבוד במקביל עם שמות משתמש אחרים בחלונות עם פרופילי זהות אחרים.
בכל חלון כזה אפשר לפתוח לשוניות וחלונות נוספים, והם יקבלו בירושה את התכונות של החלון המקורי.
התוסף יזכור בפעמים הבאות את שמות המשתמש בכל פרופיל זהות.

יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

טוויטר בהנאה

על טוויטר (Twitter) שמעתי כבר לפני יותר משנתיים.
אבל כמו כל דבר שנוסד בחו”ל, תמיד לוקח שנתיים-שלוש עד שמתחילים לדבר על זה כאן בארץ, בשלב שבו השירות כבר כבש את העולם.

לאחרונה החלטתי לבדוק מקרוב במה בדיוק מדובר.
בהתאם למסורת בבלוג, אני ממליץ לכם על השירות הזה כי מצאתי שהוא שימושי לכל אחד/ת מאיתנו.
ואת זה אני אומר כמי שלא חובב רשתות חברתיות.



לאחר שנרשמתי באתר שלהם, קראתי בעניין רב הרבה כתבות ורשומות בנושא בעברית ובאנגלית. קראתי גם את עמודי העזרה של טוויטר, והתקנתי תוספים ותוכנות עזר לנסיון. השתמשתי בשירות כ-3 שבועות, וכעת אני מגיש לכם את הסיכום שיאפשר התחלת שימוש קלה ומהירה, וניצול כלי העזר הטובים ביותר שידועים לי.

שימו לב שאני לא כותב את הדברים כמומחה, אלא כמשתמש חדש. אם יש בקהל משתמשים מנוסים – אתם מוזמנים לתרום מהידע והנסיון שלכם.

מה זה טוויטר?
טוויטר הוא סוג של רשת חברתית פופולרית (רק בעולם כמובן) שצומחת במהירות, אבל כאן בארץ כמעט אף אחד לא פעיל בה, חוץ מכמה אנשי מחשבים ואושיות אינטרנט.


מה עושים שם?
זה סוג של בלוגיה עולמית פשוטה, שבה בכל "בלוג" אורך כל רשומה הוא עד 140 תווים. לכן מכנים את זה מיקרו-בלוג. בטוויטר משתמשים כדי לעדכן את המתעניינים במה שאתם עושים כרגע, או רוצים לומר באותו הרגע, או רוצים לשתף באותו הרגע (קישורים וכו`), או - כדי להתעדכן במה שאחרים עושים/ממליצים, או במה ש"חם" בעולם.
אנשים אחרים יכולים להרשם לעדכונים שלכם (בשפת הטוויטר - "לעקוב אחריכם”), בדומה לבלוג, ולקרוא את מה שיש לכם להגיד.
אם זה מזכיר לכם את ה-snooz של תפוז, אכן מדובר באותו הדבר. אבל לטוויטר יש יתרונות נוספים שיתבררו בהמשך.

מדובר בערוץ תקשורת יעיל לעדכונים. אם יש לכם 100 חברים זה יעיל מאוד לעדכן אותם בעדכון בטוויטר, ולא למשל בשליחת מייל או מסר.


איך משתמשים בזה?
תהליך ההרשמה קצר ואף פשוט יותר מההרשמה לתפוז.
בסיומו אתם מגיעים לעמוד שלכם, בו יש תיבת טקסט שבה רושמים את ההודעה ולוחצים עדכן.
מתחת לתיבת הטקסט מופיעים העדכון האחרון שלכם, והעדכונים האחרונים של מי שבחרתם לעקוב אחריהם:




בצד ימין למעלה ניתן לראות אחרי כמה אני עוקב, כמה עוקבים אחרי, וכמה עדכונים פרסמתי. כדי לראות פרטים לגבי כל אחד מאלה, אני פשוט לוחץ על כל קישור.
למטה מופיעים מדורי התגובות, ההודעות הפרטיות והמועדפים.

העדכונים יכולים להכיל רק טקסט. לצורך שליחת תמונות או וידאו, יש שירותים שעובדים עם טוויטר כגון twitpic.

מחיקת עדכונים - אם פרסמתי עדכון ואני מתחרט - אני רשאי למחוק אותו.
אי אפשר לערוך הודעות.

הוספה למועדפים
- אם נתקלתי בעדכון חשוב שאני רוצה לחזור אליו - אפשר להוסיפו למועדפים.

תגובות - אם ברצונכם להגיב למישהו או להזכיר אותו ושהוא יידע מזה, פשוט עושים את זה כעדכון חדש - רק שרושמים בהתחלת ההודעה את שם המשתמש שלו ומוסיפים לפניו כרוכית - @. ככה הוא יידע שהגיבו לו, הוא יראה את זה אצלו במדור התגובות.
אפשר כמובן להגיב לכל אחד, גם אם לא עוקבים אחריו.

הרשמה לעדכונים - לכל משתמש יש עמוד באתר (כמו זה שלמעלה), עם העדכונים שאליהם הוא נרשם. בעמוד הזה יש לחצן follow שמשמש להרשמה לעדכונים ממנו.

כיווץ קישורים - בגלל מגבלת 140 התווים, רוב המשתמשים מכווצים את הקישורים בהודעות שלהם. קיימים (לפחות) עשרות אתרים שתפקידם לכווץ קישורים, ויש להם שמות קצרים ומוזרים כגון: is.gd, או bit.ly. השמות הם קצרים כדי שהכתובת המכווצת תהיה קצרה ככל האפשר.

כמובן שיש כלים שונים שיודעים להתחבר לאתרים האלה ולכווץ באופן אוטומטי את הכתובת. הכל בהמשך הרשומה.

הודעות פרטיות - ניתן לשלוח הודעה פרטית למשתמשים אחרים, אבל רק אם הם עוקבים אחריכם.

חסימת עוקבים - אפשר לחסום מישהו מלעקוב אחריכם. התוצאה - הוא לא יוכל לעקוב אחריכם, אתם לא תופיעו ברשימה שלו, והוא לא יוכל להגיב לכם.

פרטיות – אפשר להגדיר את החשבון שלכם כפרטי ואז הוא לא יופיע באף מקום באתר. אם מישהו ירצה לעקוב אחריכם – הוא יצטרך לקבל אישור מכם.

חיפוש משתמשים וחיפוש כללי - אפשר לחפש משתמש או לחפש ביטוי כלשהו בהודעות.

public timeline - מדובר ברשימת העדכונים הכללית, להבדיל מהרשימה שלכם, או הרשימה שכוללת את ההודעות של מי שאתם עוקבים אחריהם.

hashtags - מקובל לשים # לפני מילות מפתח בהודעה שלכם, ומוסכם שהסימן הזה משמש כתגית. כך משתמשים אחרים יוכלו למצוא את ההודעה שלכם בחיפוש.

RT- retweet – אם ראיתם הודעה של מישהו ואתם רוצים לשתף את העוקבים שלכם באותה הודעה, נהוג לכתוב RT ואחרי זה @username ואת ההעתק של ההודעה.

trending topics - בעמוד שלכם בצד ימין למטה (רואים את זה בתמונה העליונה) מופיעים 10 הנושאים שהוזכרו הכי הרבה בהודעות בטוויטר.

RSS
- כל בעל חשבון בטוויטר יכול להרשם ל-RSS של החשבון שלו ולקבל ככה את העדכונים.


יש ששואלים: בשביל מה צריך את זה? יש לי את פייסבוק!

אחד מהדברים שאהבתי בטוויטר הוא הפשטות.
בניגוד לפייסבוק – שכולל הרבה אפליקציות, בטוויטר לא תבזבזו את הזמן על דברים אחרים.
כי טוויטר בנוי רק לדבר אחד – עדכונים. הוא לא כולל את כל הדברים שמסביב שמסיחים את הדעת.
לא צריך לבקש אישור ממישהו כדי להתחיל לעקוב אחריו (אלא אם החשבון שלו פרטי). גם לא צריך להתנצל על הפסקת המעקב. טוויטר נועד למעקב אחרי כל מי שתרצו.
בנוסף, בניגוד לפייסבוק – לא חייבים להיכנס לאתר כדי להשתמש בכל שירותיו - יש אינספור תוכנות ותוספים שמאפשרים לכם לבצע את רוב או כל הפעולות בנוחות מכל מקום.
פייסבוק היא רשת חברתית דביקה שבין היתר מאפשרת לעדכן את החברים שלכם במה שאתם עושים. טוויטר היא רשת חברתית שעוסקת רק בעדכונים.
אגב, אפשר לעדכן בטוויטר גם מתוך פייסבוק.


העזרים החיצוניים
בטוויטר מעודדים מפתחים לפתח כלים שיעבדו איתו (באמצעות ה-API). מכיוון שטוויטר שירות פופולרי, פותחו עבורו הרבה עזרים שמאפשרים להתחבר אל החשבון, לעדכן ולהתעדכן ולבצע פעולות, והכל מבלי להיכנס בעצמנו לאתר. זה גם מה שהוסיף לפופולריות של השירות.

אני מחלק את הכלים ל-3 קבוצות:
יישומים רגילים שיודעים להתחבר לחשבון שלכם.
תוספים לפיירפוקס.
Adobe AIR – טכנולוגיה חוצת פלטפורמות שמאפשרת ליצור יישומי אינטרנט עשירים לשולחן העבודה. היישומים המתקדמים והפופולריים ביותר לטוויטר נמצאים בקטגוריה הזאת.


יישומים רגילים:
על החלק הזה אני מדלג, כי אני לא משתמש ב-windows ולכן מתמקד בתוספים לפיירפוקס ו-Adobe AIR applications שעובדים גם ב- Linux. ב-Linux אני משתמש ב-Twitux:




תוספים לפיירפוקס:
התוסף הראשון שעוסק בטוויטר ואמליץ עליו, הוא תוסף נהדר ופופולרי שנקרא Echofon. עד לאחרונה הוא היה מכונה TwitterFox.
התוסף הזה מאפשר את הפעולות הבסיסיות בטוויטר: התעדכנות, שליחת עדכונים, מחיקת עדכונים, בדיקת הודעות פרטיות, בדיקת אזכורים/תגובות, הוספה למועדפים. הוא מאפשר גם לעבור בין כמה חשבונות בקלות.
למה הוא בסיסי? כי אי אפשר למשל להירשם לעדכונים חדשים, ואי אפשר לעשות חיפוש, או לראות את ה-timeline הציבורי, או לכווץ כתובות באופן אוטומטי.
העיצוב שלו יפה, והוא נוח מאוד לשימוש. אני משתמש בו וממליץ עליו בחום למתחילים בטוויטר שמשתמשים בפיירפוקס.

לאחר ההפעלה יופיע בשורה למטה אייקון קטן שלחיצה עליו תציג לכם את חלון העדכונים הנוח, ותאפשר לכם לעדכן:



כאמור - מומלץ מאוד למשתמשי פיירפוקס.


Twitkit
תוסף נוסף לפיירפוקס, מעט מתקדם מ-Echofon. מאפשר לכווץ כתובות, לראות את ה-public timeline, ונתונים על מספר העוקבים שלכם ואחרי מי אתם עוקבים. החיסרון של התוסף הזה - הוא מופיע בצד המסך ותופס מקום (אפשר "לשחרר" אותו משם, אבל זה עדיין לא נוח).






shorten url
תוסף שמאפשר לכווץ כתובות. ניתן לבחור מתוך עשרות שירותי כיווץ, ולכווץ את הכתובת בלחיצת עכבר. התוסף הזה יודע להדביק בעצמו את הכתובת המכווצת בכלים שעובדים עם טוויטר. לדוגמא, הוא עובד יפה עם Echofon שהמלצתי עליו למעלה.




יישומי Adobe AIR
בקבוצה הזאת נמצאים היישומים המתקדמים והפופולריים ביותר שעובדים עם טוויטר.

היישום המוביל הוא Tweetdeck, שכולל את כל האפשרויות בטוויטר, בתוספת הרבה תכונות נוספות. הוא מאפשר ליצור טורים שונים וכך להקל על עומס העדכונים. אני ממליץ עליו רק למשתמשים מנוסים.
הוא יודע להתחבר גם לפייסבוק ומייספייס.
אחד מהחסרונות שמייחסים לו - זלילת משאבי מערכת.







יישום מומלץ נוסף הוא Spaz:




spaz הוא open source. בלי קשר, הוא מאפשר לבצע את כל הפעולות בטוויטר. ניתן לשנות את העיצוב שלו.


יישום AIR האחרון שאני מציג כאן הוא Twhirl, שבניגוד לשני האחרונים - עובד רק ב-windows ו-MAC OSX (ולא ב-Linux).







לסיום אני רוצה להציג כמה דוגמאות לאתרים שעובדים עם טוויטר:
twitpic , zannel - מאפשרים להעלות תמונות.
fiddme - תמונות שקשורות לאוכל - מנות, אנשים שאוכלים וכו`.
talker - טוויטר בעברית, מתחבר לחשבון שלכם בטוויטר.

יש עוד הרבה סוגי שירותים שמוסיפים לטוויטר אפשרויות, שעוד לא הספקתי להכיר.

יום שישי, 21 באוגוסט 2009

מצבם העגום של הבלוגים בישראל

בכל פעם שאני עומד לפרסם רשומה ארוכה ומורכבת מהרגיל, יש לי חשש מנשירת מתעדכנים. לצערי זה מה שקרה גם השבוע.
הבלוג ספג מכה קשה ואיבד 10% ממספר המתעדכנים שלו בעקבות הרשומה האחרונה - 10 סיבות לא לעבוד. לפי הסטטיסטיקות מתברר שהרשומה הזאת לא עניינה הרבה אנשים, כי ביקרו בה פחות מהרגיל.

מדובר ברשומה שהשקעתי בה הרבה יותר מרשומות אחרות, והשאלה היא - מה הסיבה שככל שהרשומה מושקעת יותר, כך היא סובלת מפחות התעניינות וגורמת לנשירה של מתעדכנים?
הסיבה היא האורך. אני מודה שגם אני לא אוהב רשומות ארוכות מדי, ותמיד מנסה לקצר. אבל לפעמים אין ברירה ואי אפשר לקצר.


מה הסיבות הנוספות האפשריות לנשירת מתעדכנים?
1) לא מעוניינים לשמוע יותר על הבלוג הזה. אכן, החסרון של הבלוג הזה הוא היותו כללי. אבל זה גם היתרון שלו - אין לדעת במה יעסקו הרשומות הבאות, אפילו אני לא תמיד יודע.

2) שיכחה. מי שנרשם לבלוג הזה בעקבות רשומה מסוימת שכח מזה, וכשהגיע העדכון הוא גילה רשומה שלא מעניינת אותו ולא זכר למה הוא נרשם מלכתחילה, לכן ביטל את העדכון.

3) יכול להיות שבטעות לחצו על ביטול עדכון.

4) יתכן שמישהו נרשם לעדכון ב-RSS וביטל את העדכון הרגיל.

בכל מקרה, אני מאמין שרוב הנושרים הם חדשים בתחום הבלוגים, כאלה שעדיין לא מבינים ולא מודעים למה שהם קוראים ועושים.


מי הוא קורא הבלוגים האולטימטיבי?

שיהיה בעל בלוג – בעלי בלוגים מתמצאים יותר בתחום, קוראים בלוגים באופן קבוע, ויודעים להעריך את רמת ההשקעה. בעל בלוג יודע מה זה בלוג. רוב הגולשים לא ממש יודעים מה זה בלוג, או שחושבים שבלוג זה יומן אישי של פקאצות בגיל 16.

שידפדף לאחור כשהוא נתקל בבלוג חדש. בלוג הוא לא רק הרשומה האחרונה שפורסמה. אחד הדברים המצערים בבלוג הוא שרשומות עבר נחשבות למתות. רוב הרשומות שלי רלוונטיות לכל זמן.

שיחפש בלוגים חדשים, לא רק את ה-4 בלוגים הקבועים שלו. כל יום נולדים בלוגים חדשים.

שלא יחכה רק להמלצה – יש קוראים שיוצאים לסיור בחוץ רק בעקבות המלצה של אחד הבלוגים שלהם.

שיתעדכן מ-RSS - כי עדכון ב-RSS נוח יותר ומתאים למי שלוקח את הנושא ברצינות.

שירשם לעדכונים


שיגיב

כמה כאלה יש? מעט מאוד.
תחום הבלוגים בישראל נמצא עדיין בחיתוליו, ואנחנו מפגרים בכמה דורות אחרי ארה"ב. הגולש הישראלי הממוצע כלל לא מבקר בבלוגים – הוא עסוק בקריאת דואר אלקטרוני, אתרי חדשות ושהייה בפייסבוק.
פייסבוק בכלל הפכה ללהיט בקרב הישראלים.
מספר הישראלים שם גדל מאוד בשנים האחרונות, ולעומת זאת הבלוגים נותרו שוממים.
לפי סקר של נטוויזן מ-2006, רק 5% מהישראלים מבקרים בקביעות בבלוגים. וכמה מהם כותבים? כנראה הרבה פחות מזה.

בארה"ב הבלוגים הם חלק חשוב, משפיע ובלתי נפרד מהאינטרנט, ויש בלוגים שנחשבים יותר מכתבי עת. רק בארץ ישראל אף אחד לא קורא בלוגים, ויש להם תדמית שלילית של יומן אישי לנערות בגיל 16.

מסתבר שאנחנו, כותבי וקוראי הבלוגים בישראל - מהווים מיעוט זעום.
האם יתכן שבעתיד המצב ישתנה? כן, אולי רק אם יקומו כאן כמה בלוגים איכותיים במיוחד שיתמחו בתחומם ויתחרו באתרי החדשות וכתבי העת, והתדמית השלילית תוסר.

יום שישי, 14 באוגוסט 2009

סוף לפרסומות

אני יודע שהאתר תפוז מרוויח בין היתר מפרסום, מה שמאפשר את הצעת שירותיו בחינם, וזה לגיטימי. אבל כשכמות הפרסומות והגודל שלהן מתחילים להעיק ולשבש את הגלישה - יוצא שכרן בהפסדן.

בדרך כלל העמודים הראשיים (בכל האתרים) הם מוכי פרסומות יותר מהמדורים הפנימיים, וכוללים את הפרסומות והבאנרים הגדולים ביותר.
לדעתי זה נובע משתי סיבות:
1) הרבה גולשים מבקרים בשער האתר, ולכן כל פרסומת רווחית במיוחד.
2) מכיוון שעמוד הבית משמש רק כשער למדורי האתר (פורומים, בלוגים וכו`) שבהם ניתנים שירותי האתר, מניחים שהגולשים יספגו את זה כי הם לא שוהים זמן רב בשער. ואכן, ניתן להיווכח שבבפורומים למשל - יש פחות פרסומות.

איך בדיוק הפרסומות משבשות את השימוש בשירותי האתר?
פרסומות הפלאש (למי שלא יודע - אלה הפרסומות עם האנימציה/וידאו) הן המכה העיקרית. הנזק מתבטא בצורות הבאות:
1) הסחת דעת מוגזמת: מבחינה ויזואלית פרסומות נועדו כדי שיצפו בהן, אבל באנר גדול וצעקני יטריד את הגולש. גם הסאונד מטריד כשסמן העכבר עובר על הבאנר בטעות. כל זה יוצר תחושה שמציפים את הגולש בפרסומות.
2) הזמן שלוקח לטעון את הדף - פרסומות הפלאש הן אפליקציות לכל דבר שכוללות גרפיקה, סאונד וקוד. לכן זמן טעינת הדף מתארך משמעותית.
3) צריכת משאבי מערכת והאטת הגלישה - גם אחרי שהדף נטען, מכיוון שכל פרסומת פלאש היא אפליקציה - כשמציבים מספר פרסומות כאלה נוצר דף כבד ועומס על הדפדפן, מה שמאט את הגלישה.

החוכמה היא להציב פרסומות בטעם, כך שלא ישבשו את השימוש באתר ולא ימאיסו אותו על הגולשים - לא גדולות מדי ולא רבות מדי.
בנוסף - רצוי לא להציב פרסומות במקומות אינטימיים כמו מסך הניהול של הבלוג.

מכירים את ה-X שלוחצים עליו והפרסומת הופכת לקטנה יותר? חבל שלא עשו את הבאנרים האלה קטנים מלכתחילה.


נמאס מהפרסומות
לאחרונה כבר הגעתי למצב שנמנעתי עד כמה שאפשר מביקור בשער של תפוז ובעמוד הבלוגיה. הבאנרים הגדולים של הפלאש האטו לא רק את הגלישה אלא את פעולת המחשב כולו, כי זה גרם לחימום המעבד.


חסימת הפרסומות
אחד מהיתרונות של הדפדפן פיירפוקס הן ההרחבות שמפתחים עבורו אנשים מוכשרים בעולם. התוסף הפופולרי ביותר הוא באופן לא מפתיע ה-Adblock - חוסם הפרסומות, שבגרסה הנוכחית נקרא Adblock plus:




בעבר שמעתי על התוסף הזה, ואף התקנתי כדי לנסות. אבל לא בדיוק ידעתי איך להגדיר אותו כדי שיחסום את הפרסומות, והסרתי אותו. באופן כללי אני משתמש פשוט שעד היום לא השתמש בתוספים. אני גם לא מעוניין להעמיס על הדפדפן.

אבל הפעם הרצון להיפטר מהפרסומות גבר על הכל. נכנסתי לאתר של Adblock plus וקראתי איך מגדירים את כללי החסימה.

גיליתי שלא תמיד קל להגדיר את כלל החסימה של הפילטר, וצריך להפעיל שיקול דעת - החוכמה היא לבחור בפילטר שיצליח לחסום את הפרסומות גם בביקור הבא באתר, ומצד שני לא יחסום דברים שלא צריך. ב-ynet ותפוז הצלחתי לחסום בקלות את הפרסומות, אבל ב- the marker למשל זה לא הצליח בפעם הראשונה.

למרבה המזל Adblock יודע להציע למשתמש מספר כללי חסימה - הוא מאתר את הפרסומת ומציע כללי חסימה שונים שאפשר לבחור מהם ולערוך אותם. ניתן לאתר בדף את רכיבי הפרסומות גם באופן ידני - בפאנל מיוחד ש-Adblock מציג למשתמש.

לאחר חסימת הפרסומות השינוי משמעותי מאוד. הדף עולה מהר יותר, והמחשב לא מתאמץ כמו קודם.


לצורך הדגמה, זה השער של the marker לפני הפעלת Adblock.
ניתן לראות את הפרסומת הגדולה למעלה, והקטנה יותר בצד שמאל:






וככה נראה אותו עמוד לאחר הפעלת חוסם הפרסומות. הפרסומות נעלמו ואפשר לראות חלק גדול יותר מהדף, שהוסתר קודם בגלל הפרסומות:





ועכשיו אני מבין למה Adblock הוא התוסף הפופולרי ביותר.

יום שלישי, 11 באוגוסט 2009

כל מה שצריך לדעת על תגובות בבלוגים

בבלוג של "מאמא חולמת בספרדית" קראתי רשומה עם עצות לבעלי בלוגים. אחת מהעצות היתה:

"חובה, פשוט חובה להגיב למגיבים".

וזה נכון.

נושא התגובות בבלוגים מעניין. כי כשמגיבים בבלוג, זה כמו שמבקרים אצל מישהו בבית ומשאירים לו הודעה שהיינו שם. הוא יכול להגיב להודעה הזאת בכמה צורות – מהתעלמות, דרך ברכה ותודה על שביקרת והגבת, ועד תקיפה שלך ובמקרים קיצוניים - חסימה.

למה מומלץ להגיב למגיבים?

נתחיל מהנחות הבסיס:

כל מי שמפרסם את דבריו בבלוג, רוצה לשתף. אחרת לא היה מפרסם את זה כרשומה בבלוג. מי שטוען שזה רק לעצמו – שיסביר למה כתב את זה בבלוג ולא במחברת או בקובץ במחשב.

רשומה בבלוג היא לא כתבה, ותגובה לרשומה בבלוג היא לא טוקבק. זה ההבדל. בלוג הוא פלטפורמה אישית יותר, ונוצר קשר עם כותב הרשומה.

מי שהרשומה שלו פתוחה לתגובות - מעוניין בתגובות, או לפחות לא מתנגד להן.

נחלק את זה לשני חלקים: השארת תגובות וקבלת תגובות.

השארת תגובות:
נניח שהשארנו תגובה לרשומה כלשהי. מה יעשה בעל הבלוג בתגובה?
1. הוא יכול להתעלם מכל התגובות. ואז יש אי וודאות. האפשרויות הן:
א. הוא לא מעוניין להגיב. יש כאלה, לדוגמא הבלוג הזה. הכתובת לא לא מעוניינת בשום קשר עם המגיבים.

ב. אין לו זמן להגיב לכל התגובות, והוא לא רוצה "להפלות" בין המגיבים. לכן הוא לא מגיב בכלל.

ג. הרשומה עסקה בנושא רגיש, ולכן הוא מעדיף באופן חד פעמי לא להגיב למגיבים.

2.הוא מגיב לחלק מהמגיבים, ואז הוא מפלה את השאר. רק המיוחסים זוכים לתגובה.

3. יש את אלה שטורחים לענות לכולם, ואותם אני מעריך יותר. הם משקיעים מאמץ. מי שטורח להגיב לכל המגיבים שלו – מראה שהוא מעריך את התגובות. הוא שומר כך על קשר עם אותם מגיבים.

4. המקרה הגרוע ביותר הוא כאשר בעל הבלוג מחליט למחוק ולחסום את המגיב, לעיתים ללא סיבה ידועה, כמו ה"בלוגר" הזה.
כמובן שבעל הבלוג לא מודיע דבר, והמגיב יגלה את דבר החסימה בפעם הבאה שינסה להגיב. המהדרין מוסיפים גם חסימה במסרים כאשר החסום שואל לסיבת החסימה.


קבלת תגובות:
כשמישהו מחליט להגיב, זה מעיד על כך שהוא מעריך את הרשומה ואת מי שכתב אותה, גם אם הוא לא מסכים למה שנכתב. עצם כתיבת התגובה הוא אות הערכה לבעל הבלוג.
אין לאנשים הרבה זמן לקרוא רשומות, ויש להם עוד פחות זמן להגיב. לכן מי שבחר להקדיש מהזמן שלו לצורך תגובה - ראוי להערכה.
ולכן בוודאי שאין לקבל את התגובות כדבר מובן מאליו.

תופעת התגובות ההדדיות
אני לא מעוניין שמגיבים יגיבו אצלי רק כדי שאני אגיב אצלם. אם הם מגיבים באופן חד פעמי זה מועיל להם וגם לי – כי אני מבקר אצל מגיבים לא מוכרים שהגיבו אצלי, וכך נחשף לבלוג שלהם. אבל אני מעדיף שיגיבו רק מתוך רצון חופשי, וכשיש להם מה להגיד.

תופעת מגדל השן
יש את אלה שמצפים שקודם יעלו לרגל לבלוג הנעלה שלהם, ורק אז הם יואילו לבקר ולהגיב בבלוגים של פשוטי הבלוגיה.


איך לקבל מגיבים חדשים?
זה לגיטימי לברך מגיבים חדשים בברכת “ברוך הבא”, אבל אני מעדיף להימנע מזה. יש בברכה הזאת הנחה שהם הגיעו כדי להישאר, וזה לא בטוח. לפי התגובות שלי אליהם הם יבינו שהם רצויים.


איך להגיב למגיבים?
כשמגיב משאיר תגובה מפורטת אני משתדל לענות לו בהתאם, ולכן לפעמים אני חושב הרבה לפני תגובה כזאת.
בדרך כלל המגיבים חוזרים כדי לקרוא את התגובה לתגובה, וחבל שהם יגיעו בשביל תגובה של שתי מילים. אבל בכל מקרה - כל עוד התגובה מעידה על כך שהמגיב קרא את הרשומה, תמיד תהיה תגובה.


חסימת מגיבים:
אני לא נוהג לחסום מגיבים גם אם הם רשמו תגובות שלא לרוחי.
כיום אף אחד לא חסום אצלי. החסומה היחידה שחסמתי, נחסמה רק כי היא חסמה אותי. אבל שחררתי את החסימה הזאת. אני גם משתדל לא למחוק תגובות, אלא אם המגיב הגיב רק במטרה לתקוף.


לסיכום:
מומלץ לא להשאיר את המגיבים יתומים. אחרת, המגיב שהשקיע מזמנו כדי להגיב - נשאר באי וודאות. מי שאף פעם לא מגיב למגיבים, עלול לאבד אותם גם כקוראים.

התגובות הן חלק בלתי נפרד מהרשומה. הן מוסיפות מידע לרשומה והקוראים גם מעיינים בהן, לא רק בעל הבלוג. ככל שהקשר בין המגיבים לכותב משמעותי יותר, כך המגיבים ישאירו תגובות שתורמות יותר לרשומה, ואף יתכן שיתפתחו דיונים מועילים בתגובות.
מי שלוקח את הבלוג שלו ברצינות - מעודד תגובות, ולא להיפך.

יום שישי, 17 ביולי 2009

תולעת בלוגים

בלוגים (לדעתי) הם עיקר "תוכן הגולשים", שיכול להיות מועיל ומעניין בתנאי שיודעים איך למצוא אותו.

כצרכן בלוגים די כבד, אני מציג לכם הפעם את השיטות שבהן אני משתמש כדי להיות מעודכן במה שקורה במספר גבוה של בלוגים.

ה"קריירה" שלי התחילה בקטן. בהתחלה השתמשתי במייל ומסרים כדי להתעדכן מבלוגים בודדים, רובם בתפוז. לא מיהרתי להרשם לעוד בלוגים, כי לא רציתי להיות מוצף בעדכונים על רשומות חדשות.

הפיכתי לתולעת בלוגים התאפשרה כשגיליתי את ה-RSS (כתבתי על זה בעבר) . היתרונות שלו הם:
אפשר להתעדכן גם ממאה בלוגים ולא להיות מוטרד מהעדכונים.
אפשר לראות את רשימת העדכונים, למיין אותם בתיקיות, ולעשות עליהם פעולות - כמו
לסמן רשומות שאני רוצה לחזור אליהן בהמשך.
RSS הוא הרבה יותר מסתם לקבל עדכונים. הוא מאפשר לנהל את העדכונים בצורה נוחה ויעילה.
אפשר לקרוא חלק מהרשומה או את כולה בלי להיכנס אליה. במסרים רואים רק את השורות הראשונות.
אפשר להתעדכן גם מפורומים ואתרים אחרים. הכל במקום אחד.

אז האסטרטגיה שלי היא שימוש ב-RSS. בלעדיו לא הייתי יכול להתעדכן מיותר מדי בלוגים, כי אז הייתי מוצף בהודעות על עדכונים.

מה עם הטקטיקה?
אצלי הבלוגים מחולקים לקטגוריות.
קטגוריה A למשל, תכלול בלוגים שנמצאים בעדיפות ראשונה ושאני נוהג להגיב בהם.
קטגוריה B תכלול בלוגים שחשוב לי להתעדכן מהם, אבל הם בעדיפות פחותה יותר.
קטגוריה C תכלול בלוגים נוספים.
קטגוריית wordpress תכלול בלוגים עצמאיים.
קטגוריית הנסיון תכלול בלוגים שנרשמתי אליהם לצורך מעקב. עם הזמן אני מוחק את אלה שפחות מעניינים, ומשאיר את הטובים. הטובים במיוחד יועברו בהמשך לאחת מהקטגוריות A B C.

לגבי בלוגים חדשים לנסיון – כשאני נתקל בבלוג חדש, אני לעולם לא שופט את טיבו לפי רשומה אחת. אני הולך אחורה לרשומות הקודמות, ורק אז מחליט אם לצרף אותו לעדכונים.


כדי להתעדכן אני משתמש בתוכנה Liferea, שהיא Linux Feed Reader. היא דומה ל-FeedReader החלונאית, רק יותר טובה.

לצורך המחשה, הכנתי סרטון שבו ניתן לראות את הקטגוריות ואיך זה עובד. הוספתי לסרטון רצועת אודיו, אבל משום מה לא שומעים אותה.






מי שמסיבה כלשהי לא הצליח לראות את הסרט, יאלץ להסתפק בתמונה הבאה (אפשר ללחוץ להגדלה):




תחום הבלוגים דינמי - בלוגים נפתחים ונסגרים, ובאמצעות ה-RSS מתאפשר לי לנהל את העדכונים בנוחות וכך להתמודד עם זה.
נראה שרוב המשתמשים בתפוז מתעדכנים דווקא באמצעות דוא"ל.