ולכן, שבוע לפני סוף שנת 2009 החלטתי לקנות מכשיר "רדיו טלפון נייד" (רט"ן), שמכונה "טלפון סלולרי".
ביקרתי בהרבה חנויות, וגם בדוכנים של המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס) - שם פגשתי שועלי מכירות יהירים, שרק זוממים להחתים אותי על התחייבות ל-18 חודשים - התקופה המקסימלית.
היחס המזלזל של נציגי המפלצות הסלולריות שכנע אותי לא לקנות מהם, ולחזור לחנויות הפרטיות - שם היחס היה הרבה יותר חיובי.
בבואי לקנות את המכשיר חשתי תסכול. אין לי שום מושג בתחום הטלפונים הסלולריים, ולא ידעתי איזה מכשיר לבחור מתוך מאות הדגמים. הדבר היחיד שידעתי, הוא שאני לא רוצה להתחייב לאף אחת מ-4 המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס).
די מהר התבררה חבילת השימוש שמתאימה לי: כל מפלצת סלולרית מציעה כיום אפשרות שימוש בשירותיה, ללא התחייבות ועם שליטה מלאה בהוצאות.
כל המפלצות בחרו להשתמש במילה הלועזית "talk" כדי לתאר את חבילת השימוש ללא התחייבות:
בפלאפון זה מכונה - talk & go
בסלקום זה מכונה - talkman
בפרטנר זה מכונה - bigtalk
במירס זה מכונה - mirs talk
בתור משתמש שצריך את המכשיר בעיקר כדי להיות זמין (ולא רוצה להתחייב), זה בדיוק מה שמתאים לי.
השלב הבא הוא לבחור את המכשיר. חיפשתי מכשיר בסיסי. מתוך המכשירים שראיתי, בחרתי ב-Nokia 5000 בגלל מימדיו הקטנים, עיצובו הפשוט, ומחירו הצנוע (500 ש"ח):
הנה פרסומת למכשיר הזה (בפרסומת המכשירים צבעוניים. המכשיר שלי שחור כולו, כמו בתמונה למעלה).
כמו שמציגים בפרסומת, המכשיר הוא בסיסי וכולל:
מצלמה בסיסית - 1.3 megapixel, שמאפשרת לצלם גם סרטונים.מסך 2 אינץ` QVGA, עם 65k צבעים.נגן בסיסירדיו FM שאפשר גם להקליט ממנו.Bluetooth 2.0יישומים כמו דפדפן (opera mini), ארגונית, וכו`.
החיסרון של המכשיר הזה (שנודע לי רק אחרי שקניתי) הוא שהזיכרון שלו מוגבל ל-12MB בלבד, ללא יכולת להוסיף.
