‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 בפברואר 2010

גיליתי את הרדיו מחדש

בחודש האחרון חזרתי להאזין לרדיו אחרי הפסקה של כמה שנים.
מסתבר שמבחינת התוכניות הרבה לא השתנה, וגם אותם שדרנים עדיין משדרים את אותן תוכניות. אבל יש שדרנים שאני מחכה לתוכנית שלהם, ויש כאלה שאני לא סובל.

אני אציג את התוכניות המועדפות שלי, ולא פחות חשוב - אנשי הרדיו האהובים עליי.

לפני שאני מציג את השדרנים, מה הופך שדרן לטוב?
קול - זה הדבר הראשון ששדרן ברדיו צריך שיהיה לו. יש שדרנים עם קול נעים ומתאים לרדיו, ויש שלא. זה גם עניין של טעם אישי. יש שדרנים כמו אלי ישראלי - בעלי קול רדיופוני מדי ואני לא אוהב לשמוע אותם.

יש כאלה שמגישים תוכניות ברדיו והגיעו מתחום העיתונות או שהם ידוענים, כמו ורדה רזיאל ז'קונט, וז'וז'ו אבוטבול - שהקול והמבטא שלהם לא בדיוק אידאלי לרדיו.

אינטליגציה ורהיטות - אלה תכונות שלכל שדרן יש כיום (אלא אם זאת תחנה פיראטית).

יכולת אילתור (וחוש הומור) - שדרן שיש לו את התכונות שציינתי, והוא גם בעל יכולת אילתור בתוספת חוש הומור - הוא שדרן טוב.


שני השדרנים האהובים עליי ביותר הם:
דליק ווליניץ - איש רדיו וטלוויזיה ותיק, ודמות שגדלתי עליה. יש לו תדמית אבהית-חינוכית שמלווה אותו כבר הרבה שנים. הוא בעל חוש הומור ואני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.
הוא מגיש גם את "יוצאים לאור" מוקדם בבוקר.

רונית כפיר - שדרנית ותיקה ובעלת קול צלול ומושלם לרדיו. כמו דליק, גם היא עסקה בטלוויזיה בתחום של ילדים ונוער. בעבר הגישה תוכניות בגלי צה"ל, אבל הודחה לפני 3.5 שנים עקב ביקורת שהשמיעה על צה"ל.
לפני כמה חודשים התחילה להגיש תוכנית בנושא איכות הסביבה ב-99 FM.

מצאתי סרטון מהתקופה האחרונה, שבו דליק מראיין את רונית כפיר ואפשר לראות (ולשמוע) את שני השדרנים ביחד (הראיון מעניין ומומלץ):





שדרנים נוספים שאני אוהב להאזין להם:
גדעון רייכר - אמנם יש לו קול של עורב (אני מקווה שהוא לא קורא כאן), אבל הוא משעשע. אני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.

אודיה קורן ונתן דטנר - מגישים את "ציפורי לילה עושות עניין" בגלי צה"ל ביום חמישי בלילה. תוכנית שבה הם מדברים בינהם על כל מיני נושאים אקראיים (ואפילו על סרטונים מ-youtube). מומלץ.

סיגל הורן - מגישה את "לילה לבן" בימי ראשון עד רביעי בלילה ברדיוס 100 FM, תוכנית שכל פעם עוסקת בסוגיה אחרת שעליה מגיבים המאזינים בפורום או מדברים בשידור.

איריס בראון - מגישה תוכנית בענייני בינו לבינה ברדיוס 100 FM במוצאי שבת בלילה. נותנת עצות טובות, ולא תמיד הדעה שלה תואמת למה שמקובל.


לסיום, האנשים הכי מעצבנים ברדיו:
ירון אשבל, ורדה רזיאל ועירית לינור.

אני אשמח לשמוע על שדרנים נוספים ותוכניות מומלצות.

יום שבת, 20 בדצמבר 2008

רמיקוב והג'וקר

השבוע קיבלתי משחק רומיקוב (המקורי, כך מצויין על הקופסה), להיט קלאסי תוצרת ישראל שהומצא בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ומיוצא עד היום למדינות העולם.

מעולם לא שיחקתי ברמי/רומיקוב, אבל הוא מפורסם עד כדי כך שהספקתי לשמוע עליו גדולות ונצורות.
כשפתחתי את הקופסה מצאתי רכיבים פשוטים מאוד, שכוללים 4 תושבות ו-106 חלקים מלבניים: 104 שעל כל אחד מהם מספר בין 1 ל-13, ושני ג`וקרים. כנראה הדברים הפשוטים הם הטובים ביותר.

מייד חיפשתי את ההוראות ושמחתי למצוא אותן בדמות עלון קטן ומתומצת.
התחלתי לקרוא בעיון. בהתחלה כלל לא הבנתי מי נגד מי ומה צריך לעשות – מה זה "סדרה תקנית", "קבוצה", "רצף", "תמרונים"? לאחר שחזרתי 10 פעמים על הכתוב, התחלתי להבין מה ההבדלים.

מי שאי פעם קיבל משחק שולחן וקרא את ההוראות, מכיר את החוק הזה שלפיו תמיד מגיעים לשלב שבו נוצרת סתירה/אי הבנה של החוקים. תמיד יהיה איזה חלק שלא יהיה ברור.
ואכן החוק התקיים – הכל זרם עד שהגעתי לכללים של הג`וקר, שם הלכתי לאיבוד.

כדי למצוא תשובות לשאלות שעלו לי אודות השימוש בג`וקר, עשיתי חיפוש באינטרנט.
על אף שרמיקוב הוא המצאה ישראלית, באופן לא מפתיע הערך שלו בויקיפדיה האנגלית הרבה יותר מפורט ממקבילו העברי. אבל גם שם לא מצאתי תשובות. להיפך – הסתבכתי עוד יותר כי התברר שלרומיקוב פותחו כללים שונים במקומות שונים (זה נובע מתפוצתו הנרחבת וארוכת השנים).
הדבר הכי קרוב שמצאתי היה אתר שבו תרגום מדוייק לאנגלית של אותו עלון קטן (זה שקיבלתי עם הרומיקוב), מה שלא קידם אותי.

אחרי שחזרתי עוד 20 פעם על ההוראות לגבי הג`וקר והנחתי שהבנתי, ניגשתי לשחק. תוך כדי שימוש בג`וקר אני מקווה שהבנתי איך מטפלים בו.
בסך הכל מדובר במשחק (ל-2 עד 4 משתתפים) די כיפי שמשלב חשיבה, אסטרטגיה ומזל. לגבי האסטרטגיה - שגם היא רשומה בתמצות בעלון הקטן, כנראה יש לי עוד מה ללמוד תוך כדי צבירת נסיון.

ממה הם חושבים שעשו אותי, מרמי?

פרסומת חביבה לרומיקוב:

יום ראשון, 14 בדצמבר 2008

מנורת פלורסנט עגולה


אפשר להירגע ולנשום לרווחה. לא מדובר בעב"מ אלא במנורת פלורסנט עגולה שהצלחתי להחליף בעצמי לאחר שהקודמת נפטרה השבוע בשיבה מופלגת (4 שנים).
התלבטתי אם לעשות את זה בעצמי, או להזמין חשמלאי שירכיב כמו בפעם שעברה. בסוף הייתי נועז מספיק כדי לנסות בעצמי.
ההחלפה של מנורה כזאת קצת מורכבת, ולרוב אנשים לא עושים את זה לבד. אבל כשהחשמלאי החליף לי בפעם הקודמת, הסתכלתי איך הוא עושה את זה כדי להחליף בעצמי להבא. אז הפעם הבאה הגיעה, ולשמחתי המבצע הצליח (לאחר מאבק ממושך).

מנסיוני יש לפחות שני חסרונות בולטים למנורה הזאת:
1) כשהיא חדשה האור חזק, אבל תוך זמן לא רב (כחודש-חודשיים) הוא נחלש, כך שרוב חייה המנורה לא מפיקה את אותו אור יקרות התחלתי.
2) החיבורים והצירים שמחזיקים את המנורה באוויר הם חלקי פלסטיק מאוד עדינים וכל פעם הם נשברים וצריך להשתמש בנייר דבק כדי לחבר אותם (אפילו החשמלאי המנוסה שבר אותם).

לכן אני ממליץ לכם לא להתקין מנורה כזאת בבית. אני בפעם הבאה אחפש מנורה קלה יותר להחלפה ושהאור שלה לא נחלש כל כך מהר.


תמונות נוספות של העב"מ: