עברתי לדביאן ונשארתי בחיים

כבר 10 שנים אני יודע שקיימת מערכת הפעלה חופשית בשם גנו/לינוקס (המכונה בקיצור `לינוקס`), שאפשר להוריד מהאתר, ולהתקין. לראשונה נודע לי על כך ב-1999 מתוך ספר שראיתי בחנות מחשבים. הספר הזה היה מדריך למערכת ההפעלה הזאת, וכלל תקליטור להתקנה.

אז קניתי את הספר, קראתי אותו, התקנתי, והתאכזבתי. לא הצלחתי לעשות שם הרבה. היה בה את המרכיבים שדרושים למשתמש הפשוט – סביבה גרפית וכלים גרפיים להגדרות, אבל זה לא היה מפותח מספיק.


במאי 2009 ניסיתי שוב להתקין ולהשתמש במערכת ההפעלה הזאת, בתקווה להפחית את התלות במיקרוסופט. בחרתי לנסות את דביאן – הפצה של לינוקס שמתאפיינת ביציבות רבה ושמה דגש על נושא החופש. הורדתי אותה, התקנתי והופתעתי לטובה. לשמחתי הצלחתי להפעיל את כל מה שרציתי, כגון:

להתחבר לאינטרנט (גם אלחוטי).
לראות פלאש
ליצור ולערוך מסמכים ותמונות
להפעיל מוזיקה, וידאו
להפעיל תלת מימד ומשחקים (אלה שעובדים בגנו/לינוקס)


לא הכל עבד מההתחלה, וחלק מהבעיות הצריכו חיפושים בגוגל ונסיונות, אבל בסוף נפתרו. כיום אני עושה כמעט את הכל במערכת הפעלה חופשית.

כדי להרשים את הצופים, הכנתי סרטון שמדגים את הדברים הבאים:
1) בהתחלת הסרט אני מפעיל מכונה וירטואלית שמריצה את windows xp. מכונה וירטואלית היא תוכנה שעושה אמולציה לחומרה ומאפשרת להתקין מערכת הפעלה על גבי מערכת ההפעלה המארחת. זה אחד הדברים המרשימים שראיתי. זה מאפשר לי להפעיל דברים כמו דפדפן אקספלורר ושאר תוכנות לא כבדות שעובדות בחלונות.

2) אחרי זה הדגמתי כמה אפקטים יפים של compiz, כגון גשם ומים, צילינדר, ציור באש. באמצע פתחתי את עמוד האלבומים של תפוז והתמקדתי על שם המשתמש שלי.

3) שימו לב שהוספתי מנגינת רקע מסתורית לסרטון.
אפשר לראות גם ב-HD ובמסך מלא.

חלק מהיתרונות של המערכת הזאת:
כמעט ואין וירוסים ומזיקים
לא צריך להפעיל מחדש את המחשב כשמתקינים משהו
גמישות – אפשר לבחור הכל
יציבות
המערכת ממשיכה להיות מהירה גם לאחר תקופה ארוכה, בניגוד ל-windows שנהיית איטית עם הזמן. כלומר, לא צריך להתקין מחדש.
דרישות מערכת לא גבוהות. יחסית לגרסאות של windows, לדביאן אין דרישות גבוהות.
מבחר גדול של תוכניות חופשיות לשימוש וקלות להתקנה

לינוקס, גם היום, עדיין לא מתאימה לכל אחד. לפני שמתקינים אפשר לנסות על ידי Live cd. צריך לחשוב אילו דברים אתם עושים עם המחשב, ולבדוק אם אפשר לעשות את זה עם לינוקס. אפשר גם להתקין את לינוקס במקביל ל-windows

הטכנופובים

הם לא יודעים מה זה בלוג, חלון עבורם זה דבר שאי אפשר להזיז או למזער, עכבר מבחינתם הוא מכרסם, ותפריטים קיימים רק במסעדות. אלה הטכנופובים - אנשים שסובלים מחרדה מטכנולוגיה ומיומנות טכנית.

לי יש הורים טכנופובים - כבר 12 שנה הם מסרבים לכל מגע עם מחשב, ושומרים על מרחק בטחון ממנו. הם לא רק מפחדים מפניו, אלא רואים אותו כמכשיר שלא יועד להם. הוא מחוץ לתחום עבורם.

הם מעדיפים להישאר צמודים לטלוויזיה המוכרת שלהם, שנתפסת אצלם כמכשיר פשוט ולגיטימי לשימוש.
על האינטרנט הם דווקא שמעו (מהטלוויזיה), והם יודעים לספר שזה "דבר שמפרסמים בו חדשות מהר יותר מהטלוויזיה".

מסתבר שהטכנולוגיה חודרת ומגיעה גם לטכנופובים - מהדלת האחורית. לדוגמא, בטלוויזיה הדיגיטלית כיום יש שידורי VOD. מאז שההורים שלי גילו את זה, הם מבקשים בכל פעם ממישהו אחר שישים להם את התוכניות ב-VOD. כשרוצים ללמד אותם איך להפעיל את זה בעצמם - הם מסרבים בתוקף. זה נראה להם מסובך מדי.
הם נרתעים כשצריך לעשות פעולה מורכבת יותר מאשר להעביר ערוץ או לשנות את עוצמת הקול.

כמו משתמשים רגילים, גם הטכנופובים רוצים להפיק תועלת משירותים שונים. אבל הרתיעה הפסיכולוגית ממיומנות טכנית, מונעת מהם לעשות את זה בעצמם. ההורים שלי גילו כבר לפני כמה שנים, שאפשר לבדוק את מצב חשבון הבנק דרך האינטרנט.
אז כדי להשתמש בזה הם מבקשים ממני או ממישהו אחר מהמשפחה, שיכנס לאתר של הבנק ויבדוק להם את מצב החשבון.
כשרוצים ללמד אותם איך לעשות את זה בעצמם, הם שוב מסרבים בתוקף ומספקים תירוצים כגון:
"אין לי סבלנות לזה",
"יקח לי הרבה זמן ללמוד"
"מה אכפת לך לבדוק לי את החשבון, זה לוקח שתי דקות".

הם מסרבים אפילו לנסות ללמוד איך להשתמש במחשב, ועד היום כל מאמצי השכנוע עלו בתוהו. אולי בעוד כמה שנים, שהמחשב יופעל על ידי הוראות קוליות, גם הטכנופובים יסכימו להשתמש בו בעצמם.

הטכנופוביה היא בעיה פסיכולוגית שלא קשורה לגיל. הכל תלוי בגישה - כשמחליטים מראש ש"אני לא יכול, אני לא אצליח", אז אין שום סיכוי. מי שלוקח את זה כאתגר - יצליח.

הוספת זיכרון למחשב - קל ומועיל

כל דבר שאנו עושים עם המחשב כשהוא עובד, צורך זיכרון. הזיכרון הוא מקום האחסון לנתונים והוראות למחשב. כל תוכנה מורכבת מהדברים האלה, נתונים והוראות. כשמפעילים יישום, למשל Firefox, לפחות חלק ממנו נטען לזיכרון .
מי שמנהל את כל ענייני המחשב ובפרט את ענייני הזיכרון, היא מערכת ההפעלה, ואנחנו לא מודעים לכל מה שהיא עושה ברקע. היא מטפלת בכל מה שצריך כדי שמה שביקשנו לעשות יתבצע, וזה כולל את ההחלטות לגבי טעינת הנתונים לזיכרון, החלטות שמזל שאנחנו לא צריכים לעשות בעצמנו.

לצורך הפעלת יישומים, מערכת ההפעלה תמיד תעדיף לטעון נתונים לזיכרון ה-RAM שקיים במחשב, מכיוון שהוא מהיר, ובשביל זה הוא קיים. אבל מה קורה כאשר מפעילים הרבה יישומים ולא נותר מקום?
במקרה כזה מערכת ההפעלה לא תודיע לנו שאין מספיק זיכרון, אלא פשוט תשתמש בדיסק הקשיח כאילו הוא זיכרון RAM. לדיסק הקשיח יש אמנם קיבולת גדולה בהרבה מזיכרון RAM, אבל החיסרון שלו הוא שכתיבת וקריאת נתונים ממנו איטית מאוד יחסית לזיכרון ה-RAM, ואז לכל דבר שאנו עושים לוקח הרבה זמן להתבצע.

יש לי מחשב יחסית ישן שנקנה לפני 3.5 שנים, ויש בו 512MB של זיכרון RAM. החלטתי להוסיף לו זיכרון, כי חשתי שהוא סובל ממחסור - כשהפעלתי יישומים שמתי לב לכך שהדיסק הקשיח עובד קשה, והכל מאוד איטי. על ידי הוספת זיכרון קיוויתי לשחרר את צוואר הבקבוק.

הצעד הראשון שעשיתי לקראת שדרוג הזיכרון, הוא לבדוק איזה לוח אם יש לי, ובאילו זכרונות הוא תומך. את חוברת המידע של לוח האם מצאתי באתר של Intel, ממנה נודע לי שהוא יכול להכיל עד 4 ג`יגה בתים של זכרון RAM. גם המהירויות של הזיכרון היו רשומות שם - עד 533MHz DDR2.
בחוברת רשומות גם הוראות ההתקנה של הזיכרון.

אחרי שידעתי אילו זכרונות אני צריך, חיפשתי אותם בחנויות שונות, אך בכל פעם שהמוכרים שמעו את סוג הזכרונות - הם עשו פרצוף חמוץ ואמרו שאין להם זכרונות ישנים כאלה.
בסופו של דבר הבשורה הגיעה מרשת "אייבורי", שהודיעו לי שיש להם את הזכרונות שאני מחפש, ואף זכרונות ישנים יותר. לזכותם ייאמר שהם מחזיקים במחסנים שלהם הרבה רכיבים ישנים שלא נמכרים כבר בחנויות, ובעזרתם ניתן לשדרג גם מחשב ישן.

קניתי מאייבורי שני זכרונות של 1GB כל אחד, כלומר 2GB, שזה פי 4 ממה שהיה לי (512MB).
צילמתי את אחד הזכרונות לצורך המחשה:

הזכרונות האלה הם באורך של עט ממוצע, ולמדתי איך להתקין אותם בעזרת מדריך הוידאו של ynet.
את הזיכרון הישן נאלצתי להסיר (על אף שהיה לו מקום) מכיוון שיש שני ערוצים ובכל ערוץ חייבת להיות כמות זיכרון זהה.
הכנסתי בזהירות את הזכרונות החדשים לחריצים שלהם, והפעלתי את המחשב. נכנסתי להגדרות ווידאתי שיש לי כעת 2GB של זיכרון. הפעלתי משחקים ויישומים וחשתי בשיפור משמעותי. הדיסק הקשיח בכלל לא עבד, כלומר כל הנתונים נטענו לזיכרון ה-RAM, שכעת הוא גדול מספיק כדי להכיל אותם.
בזכות הגדלת הזיכרון הדיסק הקשיח לא צריך לעבוד כל כך קשה כמו קודם, מה שמאריך את חייו (יש בו חלקים מכניים) ומוריד את הטמפרטורה שלו.
מחסור בזיכרון הוא אחד מצווארי הבקבוק הנפוצים. התוכנות הולכות ומשתכללות ודורשות יותר ויותר זיכרון, לכן כדאי לשים לב האם נוצר מחסור בזיכרון RAM, ולהוסיף. זה כמעט בוודאות יביא לשיפור בביצועים.