לרבים מאיתנו יש מספר שמות משתמש - למשל בתפוז, בשירותי דואר אלקטרוני וכו`. עד היום נהגתי להתנתק משם משתמש אחד כדי להתחבר עם שם משתמש אחר, אבל לא עוד.
לאחרונה קראתי המלצות (בבלוגים מהעולם) על תוסף לפיירפוקס, שמאפשר לעבוד עם מספר שמות משתמש בעת ובעונה אחת, ובקלות. אז התקנתי אותו ונוכחתי שהוא אכן עובד יפה וללא תקלות.
על דברים שימושיים ושווים אני נוהג להמליץ, בהתאם למסורת בבלוג.
התוסף נקרא Multifox, והוא נמצא כאן.
איך משתמשים בו?
זה פשוט מאוד. לאחר התקנת התוסף, יתווסף לתפריט "קובץ" פריט שנקרא New Identity Profile. הפריט הזה יופיע גם בתפריט לחיצה ימנית על סימניות, לשוניות וקישורים:
בחירה בפריט תפתח חלון חדש, עם פרופיל זהות חדש שאיתו אפשר להתחבר לחשבונות שונים:
כפי שרואים בצילום, החלון החדש שנפתח מסומן במספר 2. זה פרופיל הזהות השני. אם נפתח עוד חלון כזה - הוא יסומן ב-3, וכו`.
שימו לב שפרופיל הזהות "הרגיל" (הראשון) לא מסומן באף מספר. התוסף מתייחס אליו כפרופיל 1.
אחרי שנפתח החלון הזה, אפשר להתחבר לשם משתמש נוסף בתפוז (ו/או באתרים אחרים), ולעבוד במקביל עם שמות משתמש אחרים בחלונות עם פרופילי זהות אחרים.
בכל חלון כזה אפשר לפתוח לשוניות וחלונות נוספים, והם יקבלו בירושה את התכונות של החלון המקורי.
התוסף יזכור בפעמים הבאות את שמות המשתמש בכל פרופיל זהות.
האם תהיתם פעם למה היקום קיים, איך הוא נוצר והאם יש לזה תכלית? רובנו בכלל לא חושב על זה, על אף שמדובר בשאלה בסיסית ביותר. טרדות החיים משכיחות מאיתנו את העניין.
לשאלה הזאת אין עדיין תשובה מדעית, ומדובר בתעלומה. הפיזיקאים חוקרים ומנסים להבין את ה"מה" - מה מכיל היקום, ואיך הוא נוצר. אבל השאלה "למה" היא כבר שאלה פילוסופית ודתית. למה שבכלל יהיה יקום? מאיפה כל החומר הגיע?
לפני שנעסוק ב"למה", נכיר את ה"מה".
מה ידוע על היקום?
סדרי הגודל ביקום הם בלתי נתפשים - מבחינת זמן, גודל, כמות, ומרחק.
הגיל המוערך של היקום לפי תאוריית המפץ הגדול - 13.7 מליארד שנים.
גודל היקום - היקום הוא מקום ענק, מאוד. משערים שהוא מתפשט, ומשערים שהגלקסיות מתרחקות אחת מהשנייה במהירות הולכת וגדלה.
היקום הנצפה הוא עקרונית היקום שניתן לצפייה במגבלות מהירות האור. לכן את רוב היקום אין לנו יכולת לראות, בלי קשר לרמה הטכנולוגית.
גודלו של היקום הנצפה מוערך בעשרות מליארדי שנות אור.
הצילום הרחוק ביותר של היקום נקרא Hubble Ultra Deep Field:
תמונה ציבורית, של נאס"א
טלסקופ החלל האבל יצר את התמונה ב-2004. מדובר כאמור בצילום הרחוק ביותר של היקום, שנודע לאנושות. כל נקודה וכתם בצילום הזה הוא גלקסיה עם מליארדי כוכבים. יש בתמונה כ-10,000 גלקסיות. מדובר בגלקסיות קדומות, והצילום הזה הוא כמו מסע בזמן אל היקום הקדום.
בגלל המרחק האדיר, הגלקסיות בתמונה נמצאות כיום במקומות אחרים. אנחנו רואים בצילום את מיקומן לפני מליארדי שנים. האור מהגלקסיות הגיע אלינו אחרי כל השנים האלה.
הסרטון הבא מספר על גודלו של היקום, ועל הצילום של החלל העמוק:
כמות הכוכבים - יש ביקום מליארדים רבים של גלקסיות, ובכל גלקסיה מליארדים רבים של כוכבים. כדור הארץ ומערכת השמש הם אפילו לא גרגר חול בהשוואה לכמות הכוכבים שיש.
מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש - מכונה אלפא קנטאורי, ורחוקה כ-4.3 שנות אור מאיתנו.
שנת אור זה המרחק שהאור עובר בשנה - 9,460,730,472,580.8 ק"מ.
מהירות האור בריק - בדיוק 299,792,458 מטרים לשנייה, שזה בערך 1.08 מליארד קמ"ש. לפי תורת היחסות זאת המהירות הגבוהה ביותר שגוף/חלקיק כלשהו יכול תיאורטית להתקרב אליה, אבל לא לעבור אותה.
הקוטר של גלקסיית שביל החלב (הגלקסיה שבה נמצא כדור הארץ) הוא 100,000 שנות אור. זה אומר שלקרן אור יקח 100,000 שנים להגיע מקצה אחד של הגלקסיה לקצה השני. העובי של הגלקסייה - 1000 שנות אור.
הגלקסיה הקרובה ביותר לגלקסיית שביל החלב מכונה אנדרומדה, מרחקה כ- 2.5 מליון שנות אור ממרכז גלקסיית שביל החלב. הקוטר שלה הוא 220,000 שנות אור.
הקבוצה המקומית - צביר של יותר מ-50 גלקסיות מושפעות כבידתית, שכולל את גלקסיית שביל החלב.
מעריכים שבמרכז גלקסיות רבות מצוי חור שחור, שהשמשות בגלקסיה נעות סביבו.
חור שחור - גרם שמיימי שבו הכבידה והצפיפות אינסופיים. הוא נקרא שחור מכיוון שאפילו האור לא יכול להימלט ממנו.
פלזמה - מצב צבירה שלא נפוץ בכדור הארץ, אך מהווה את רוב החומר הידוע ביקום.
חומר אפל - חומר בלתי נראה, שעל קיומו מסיקים עקב השפעת הכבידה שלו.
אנרגיה אפלה - אנרגיה לא ידועה שמהווה ביחד עם החומר האפל - 96% מהמסה של היקום.
המפץ הגדול - תיאוריה שלפיה היקום התחיל מנקודה בודדת, במאורע שקרה לפי ההערכות לפני 13.7 מליארד שנים, שבו נוצרו המרחב והזמן וכל מה שקיים.
מימדים נוספים - לפי תיאוריות פיזיקליות מסויימות, יש ביקום יותר מימדים ממה שידוע לנו.
==============================================
עד כאן חלק קטן מהנתונים וההשערות של המדע. למידע נוסף אני ממליץ על הסרט סטיבן הוקינג - מלך היקום.
השאלה היא מאיפה הגיעו כל האנרגיה/חומר, הרי לפי ההגיון אין סיבה שזה יתקיים. למה שזה יהיה קיים?
אנחנו רגילים לחשוב שלכל דבר יש סיבה ומקור, אבל יתכן שהתשובה הנכונה היא: "ככה". יש דברים שאין להם סיבה והיו קיימים תמיד ("תמיד" זה מושג יחסי, הם היו קיימים בלי קשר לזמן), או שנוצרו בשלב כלשהו מסיבה שרירותית.
אנחנו לא יודעים אם חוקי הטבע קיימים במקומות מרוחקים ובמימדים אחרים שלא ידועים לנו, וגם לא אם הם קבועים לאורך זמן. כי יכול להיות שהם משתנים כל 100 מליארד שנה. יתכן שהחוקים שמוכרים לנו הם מקרה פרטי מתוך אינסוף מקרים שונים.
יכול להיות שבאיזו פינה ביקום (אולי מחוץ ליקום) חומר ואנרגיה נוצרים מכלום, ושם גם נקבעות התכונות שלהם. יכול להיות שיש אינסוף יקומים שונים ומשונים. מה שבטוח הוא שאין לנו מושג לגבי זה וספק אם אי פעם יהיה. כי היקום גדול מדי, ואנחנו קטנים.
אפשרות קיומו של בורא
יכול להיות שהאדם המציא את אלוהים כדי לתת הסבר ומשמעות לחיים. יתכן גם שאלוהים באמת קיים, וברא את היקום.
אין הוכחות לגבי קיומו של בורא, אבל אם נניח שהוא קיים, אז:
הוא אינסופי בהגדרה, ולכן כל יכול. הוא מעבר לכל דבר שאנחנו יכולים או לא יכולים להעלות על הדעת.
יכול להיות רק בורא אחד.
יש שמקשים ושואלים: “הבורא לא יכול להיות כל יכול, כי הוא לא יכול לברוא את עצמו". זה לא נכון. הבורא יכול לברוא כל דבר, גם את האינסוף. אבל האינסוף זה הוא. לכן אין לזה משמעות. אין משמעות להוספת אינסוף לאינסוף. כמו כן השאלה מי ברא את הבורא חסרת משמעות, כי הוא תמיד היה - הוא מעבר לזמן.
הבורא חייב להיות טוב, מכיוון שהוא שלם ואינסופי, ורוע הוא מגרעה.
קיומו של הסבל בעולם:
אם הבורא הוא טוב ומיטיב (הטוב מטבעו רוצה להיטיב), איך זה שקיים כל כך הרבה צער וסבל בעולם?
ההסבר שלי הוא:
1) קודם כל אנחנו נוטים להתעלם מהטוב ולחשוב רק על הרע. כל רגע שאנחנו חיים הוא סוג של נס והטבה שמקורה (לפי ההנחה שהנחנו) בבורא.
2) הבורא נותן לנבראים להתנהל לפי רצונם ולא מתערב במה שקורה בעולם. זה לפחות ממה שאנחנו רואים יום יום – חוסר צדק, רציחות וכו`.
3) הסבל חייב להיות סופי.
4) ייתכן שדברים רעים שקורים לנו, הם למעשה דברים טובים, רק שאנחנו לא מבינים את זה כי אנחנו לא רואים את התמונה השלמה.
מכיוון שהבורא הוא טוב ומיטיב, בהכרח קיימים חיים נוספים אחרי החיים בעולם הזה, שאין בהם סבל כלל. כי הוא לא ייצור נבראים כדי לעשות להם רע.
האם בעולם הבא אנשים נענשים על מעשיהם הלא טובים?
לדעתי לא. מכיוון שהבורא הוא טוב, הוא לא יעניש אף אחד. הוא יפצה את מי שסבלו בעולם הזה. הפיצוי יהיה צודק ומושלם.
נשאלת השאלה: בשביל מה העולם הזה נברא. הרי אפשר היה ליצור עולם מושלם מלכתחילה, עולם שבו כולם היו טובים ומושלמים, כולם היו נהנים בלי להתאמץ, ולא היו קיימים סבל ומוות. את התשובה לשאלה הזאת יודע רק הבורא, בהנחה שהוא קיים.
כאן מגיעה עוד שאלה שקשורה לזה – למה הבורא מסתיר את עצמו?
-אולי הוא לא מסתיר את עצמו, ואנחנו לא יכולים רואים אותו כי אנחנו מוגבלים בעולם הנוכחי.
-אולי הוא לא רוצה להשפיע עלינו ועל מעשינו. זה מתיישב עם ההנחה שקיימים חיים נוספים, בעולם אחר שבו הבורא גלוי יותר, שם הוא מיטיב עם הנבראים יותר ובאופן גלוי.
מהנחת קיומו של בורא עולות כל מיני שאלות וסתירות.
לסיכום, המסקנות שלי לגבי הבורא הן:
אם הוא קיים:
1) הוא בהכרח טוב.
2) הוא לא מתערב במה שמתרחש בעולם, כי עובדה שקורים הרבה דברים רעים ויש סבל. זה בניגוד לדעה שיש השגחה פרטית, ושהאל משפיע על מעשיהם של אנשים.
3) חייב להיות עולם נוסף אחד לפחות, שבו הנבראים לא סובלים כלל, כי האל לא יברא ישויות כדי להרע להן.
זאת היתה רשומה לא מהעולם הזה.
