1) אני חוזר לפרסם בתפוז רשומות בנושאים כלליים, ואת הבלוג הזה אני אקדיש לתחום המחשבים.
2) שיניתי את כתובת ה-RSS של הבלוג בפידברנר ל:
http://feeds.feedburner.com/user64
ואת הכתובת הקודמת קישרתי לכאן, כדי שמי שנרשם איתה ימשיך לקבל עדכונים.
מי שעובד עם feedburner יודע שהעדכונים מגיעים במקרה הטוב אחרי כמה שעות. נודע לי על שירות שהם נותנים בשם pingshot שאמור לקצר את זמן העדכון לאתרים מסוימים. הפעלתי את התכונה הזאת ונראה אם זה ישנה משהו.
יום חמישי, 18 בפברואר 2010
יום שני, 15 בפברואר 2010
גיליתי את הרדיו מחדש
בחודש האחרון חזרתי להאזין לרדיו אחרי הפסקה של כמה שנים.
מסתבר שמבחינת התוכניות הרבה לא השתנה, וגם אותם שדרנים עדיין משדרים את אותן תוכניות. אבל יש שדרנים שאני מחכה לתוכנית שלהם, ויש כאלה שאני לא סובל.
אני אציג את התוכניות המועדפות שלי, ולא פחות חשוב - אנשי הרדיו האהובים עליי.
לפני שאני מציג את השדרנים, מה הופך שדרן לטוב?
קול - זה הדבר הראשון ששדרן ברדיו צריך שיהיה לו. יש שדרנים עם קול נעים ומתאים לרדיו, ויש שלא. זה גם עניין של טעם אישי. יש שדרנים כמו אלי ישראלי - בעלי קול רדיופוני מדי ואני לא אוהב לשמוע אותם.
יש כאלה שמגישים תוכניות ברדיו והגיעו מתחום העיתונות או שהם ידוענים, כמו ורדה רזיאל ז'קונט, וז'וז'ו אבוטבול - שהקול והמבטא שלהם לא בדיוק אידאלי לרדיו.
אינטליגציה ורהיטות - אלה תכונות שלכל שדרן יש כיום (אלא אם זאת תחנה פיראטית).
יכולת אילתור (וחוש הומור) - שדרן שיש לו את התכונות שציינתי, והוא גם בעל יכולת אילתור בתוספת חוש הומור - הוא שדרן טוב.
שני השדרנים האהובים עליי ביותר הם:
דליק ווליניץ - איש רדיו וטלוויזיה ותיק, ודמות שגדלתי עליה. יש לו תדמית אבהית-חינוכית שמלווה אותו כבר הרבה שנים. הוא בעל חוש הומור ואני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.
הוא מגיש גם את "יוצאים לאור" מוקדם בבוקר.
רונית כפיר - שדרנית ותיקה ובעלת קול צלול ומושלם לרדיו. כמו דליק, גם היא עסקה בטלוויזיה בתחום של ילדים ונוער. בעבר הגישה תוכניות בגלי צה"ל, אבל הודחה לפני 3.5 שנים עקב ביקורת שהשמיעה על צה"ל.
לפני כמה חודשים התחילה להגיש תוכנית בנושא איכות הסביבה ב-99 FM.
מצאתי סרטון מהתקופה האחרונה, שבו דליק מראיין את רונית כפיר ואפשר לראות (ולשמוע) את שני השדרנים ביחד (הראיון מעניין ומומלץ):
שדרנים נוספים שאני אוהב להאזין להם:
גדעון רייכר - אמנם יש לו קול של עורב (אני מקווה שהוא לא קורא כאן), אבל הוא משעשע. אני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.
אודיה קורן ונתן דטנר - מגישים את "ציפורי לילה עושות עניין" בגלי צה"ל ביום חמישי בלילה. תוכנית שבה הם מדברים בינהם על כל מיני נושאים אקראיים (ואפילו על סרטונים מ-youtube). מומלץ.
סיגל הורן - מגישה את "לילה לבן" בימי ראשון עד רביעי בלילה ברדיוס 100 FM, תוכנית שכל פעם עוסקת בסוגיה אחרת שעליה מגיבים המאזינים בפורום או מדברים בשידור.
איריס בראון - מגישה תוכנית בענייני בינו לבינה ברדיוס 100 FM במוצאי שבת בלילה. נותנת עצות טובות, ולא תמיד הדעה שלה תואמת למה שמקובל.
לסיום, האנשים הכי מעצבנים ברדיו:
ירון אשבל, ורדה רזיאל ועירית לינור.
אני אשמח לשמוע על שדרנים נוספים ותוכניות מומלצות.
מסתבר שמבחינת התוכניות הרבה לא השתנה, וגם אותם שדרנים עדיין משדרים את אותן תוכניות. אבל יש שדרנים שאני מחכה לתוכנית שלהם, ויש כאלה שאני לא סובל.
אני אציג את התוכניות המועדפות שלי, ולא פחות חשוב - אנשי הרדיו האהובים עליי.
לפני שאני מציג את השדרנים, מה הופך שדרן לטוב?
קול - זה הדבר הראשון ששדרן ברדיו צריך שיהיה לו. יש שדרנים עם קול נעים ומתאים לרדיו, ויש שלא. זה גם עניין של טעם אישי. יש שדרנים כמו אלי ישראלי - בעלי קול רדיופוני מדי ואני לא אוהב לשמוע אותם.
יש כאלה שמגישים תוכניות ברדיו והגיעו מתחום העיתונות או שהם ידוענים, כמו ורדה רזיאל ז'קונט, וז'וז'ו אבוטבול - שהקול והמבטא שלהם לא בדיוק אידאלי לרדיו.
אינטליגציה ורהיטות - אלה תכונות שלכל שדרן יש כיום (אלא אם זאת תחנה פיראטית).
יכולת אילתור (וחוש הומור) - שדרן שיש לו את התכונות שציינתי, והוא גם בעל יכולת אילתור בתוספת חוש הומור - הוא שדרן טוב.
שני השדרנים האהובים עליי ביותר הם:
דליק ווליניץ - איש רדיו וטלוויזיה ותיק, ודמות שגדלתי עליה. יש לו תדמית אבהית-חינוכית שמלווה אותו כבר הרבה שנים. הוא בעל חוש הומור ואני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.
הוא מגיש גם את "יוצאים לאור" מוקדם בבוקר.
רונית כפיר - שדרנית ותיקה ובעלת קול צלול ומושלם לרדיו. כמו דליק, גם היא עסקה בטלוויזיה בתחום של ילדים ונוער. בעבר הגישה תוכניות בגלי צה"ל, אבל הודחה לפני 3.5 שנים עקב ביקורת שהשמיעה על צה"ל.
לפני כמה חודשים התחילה להגיש תוכנית בנושא איכות הסביבה ב-99 FM.
מצאתי סרטון מהתקופה האחרונה, שבו דליק מראיין את רונית כפיר ואפשר לראות (ולשמוע) את שני השדרנים ביחד (הראיון מעניין ומומלץ):
שדרנים נוספים שאני אוהב להאזין להם:
גדעון רייכר - אמנם יש לו קול של עורב (אני מקווה שהוא לא קורא כאן), אבל הוא משעשע. אני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.
אודיה קורן ונתן דטנר - מגישים את "ציפורי לילה עושות עניין" בגלי צה"ל ביום חמישי בלילה. תוכנית שבה הם מדברים בינהם על כל מיני נושאים אקראיים (ואפילו על סרטונים מ-youtube). מומלץ.
סיגל הורן - מגישה את "לילה לבן" בימי ראשון עד רביעי בלילה ברדיוס 100 FM, תוכנית שכל פעם עוסקת בסוגיה אחרת שעליה מגיבים המאזינים בפורום או מדברים בשידור.
איריס בראון - מגישה תוכנית בענייני בינו לבינה ברדיוס 100 FM במוצאי שבת בלילה. נותנת עצות טובות, ולא תמיד הדעה שלה תואמת למה שמקובל.
לסיום, האנשים הכי מעצבנים ברדיו:
ירון אשבל, ורדה רזיאל ועירית לינור.
אני אשמח לשמוע על שדרנים נוספים ותוכניות מומלצות.
יום שישי, 8 בינואר 2010
לראשונה קניתי מכשיר סלולרי
עד לאחרונה הצלחתי לשרוד ללא טלפון סלולרי(!), והייתי מעדיף להמשיך ככה. אבל לצערי לא הכל תלוי בי. המכשיר הזה הפך לחלק כל כך בלתי נפרד מהחיים המודרניים, שמי שאין לו אותו - פשוט לא קיים.
ולכן, שבוע לפני סוף שנת 2009 החלטתי לקנות מכשיר "רדיו טלפון נייד" (רט"ן), שמכונה "טלפון סלולרי".
ביקרתי בהרבה חנויות, וגם בדוכנים של המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס) - שם פגשתי שועלי מכירות יהירים, שרק זוממים להחתים אותי על התחייבות ל-18 חודשים - התקופה המקסימלית.
היחס המזלזל של נציגי המפלצות הסלולריות שכנע אותי לא לקנות מהם, ולחזור לחנויות הפרטיות - שם היחס היה הרבה יותר חיובי.
בבואי לקנות את המכשיר חשתי תסכול. אין לי שום מושג בתחום הטלפונים הסלולריים, ולא ידעתי איזה מכשיר לבחור מתוך מאות הדגמים. הדבר היחיד שידעתי, הוא שאני לא רוצה להתחייב לאף אחת מ-4 המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס).
די מהר התבררה חבילת השימוש שמתאימה לי: כל מפלצת סלולרית מציעה כיום אפשרות שימוש בשירותיה, ללא התחייבות ועם שליטה מלאה בהוצאות.
כל המפלצות בחרו להשתמש במילה הלועזית "talk" כדי לתאר את חבילת השימוש ללא התחייבות:
בפלאפון זה מכונה - talk & go
בסלקום זה מכונה - talkman
בפרטנר זה מכונה - bigtalk
במירס זה מכונה - mirs talk
בתור משתמש שצריך את המכשיר בעיקר כדי להיות זמין (ולא רוצה להתחייב), זה בדיוק מה שמתאים לי.
השלב הבא הוא לבחור את המכשיר. חיפשתי מכשיר בסיסי. מתוך המכשירים שראיתי, בחרתי ב-Nokia 5000 בגלל מימדיו הקטנים, עיצובו הפשוט, ומחירו הצנוע (500 ש"ח):

הנה פרסומת למכשיר הזה (בפרסומת המכשירים צבעוניים. המכשיר שלי שחור כולו, כמו בתמונה למעלה).
כמו שמציגים בפרסומת, המכשיר הוא בסיסי וכולל:
מצלמה בסיסית - 1.3 megapixel, שמאפשרת לצלם גם סרטונים.
מסך 2 אינץ` QVGA, עם 65k צבעים.
נגן בסיסי
רדיו FM שאפשר גם להקליט ממנו.
Bluetooth 2.0
יישומים כמו דפדפן (opera mini), ארגונית, וכו`.
החיסרון של המכשיר הזה (שנודע לי רק אחרי שקניתי) הוא שהזיכרון שלו מוגבל ל-12MB בלבד, ללא יכולת להוסיף.
ולכן, שבוע לפני סוף שנת 2009 החלטתי לקנות מכשיר "רדיו טלפון נייד" (רט"ן), שמכונה "טלפון סלולרי".
ביקרתי בהרבה חנויות, וגם בדוכנים של המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס) - שם פגשתי שועלי מכירות יהירים, שרק זוממים להחתים אותי על התחייבות ל-18 חודשים - התקופה המקסימלית.
היחס המזלזל של נציגי המפלצות הסלולריות שכנע אותי לא לקנות מהם, ולחזור לחנויות הפרטיות - שם היחס היה הרבה יותר חיובי.
בבואי לקנות את המכשיר חשתי תסכול. אין לי שום מושג בתחום הטלפונים הסלולריים, ולא ידעתי איזה מכשיר לבחור מתוך מאות הדגמים. הדבר היחיד שידעתי, הוא שאני לא רוצה להתחייב לאף אחת מ-4 המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס).
די מהר התבררה חבילת השימוש שמתאימה לי: כל מפלצת סלולרית מציעה כיום אפשרות שימוש בשירותיה, ללא התחייבות ועם שליטה מלאה בהוצאות.
כל המפלצות בחרו להשתמש במילה הלועזית "talk" כדי לתאר את חבילת השימוש ללא התחייבות:
בפלאפון זה מכונה - talk & go
בסלקום זה מכונה - talkman
בפרטנר זה מכונה - bigtalk
במירס זה מכונה - mirs talk
בתור משתמש שצריך את המכשיר בעיקר כדי להיות זמין (ולא רוצה להתחייב), זה בדיוק מה שמתאים לי.
השלב הבא הוא לבחור את המכשיר. חיפשתי מכשיר בסיסי. מתוך המכשירים שראיתי, בחרתי ב-Nokia 5000 בגלל מימדיו הקטנים, עיצובו הפשוט, ומחירו הצנוע (500 ש"ח):

הנה פרסומת למכשיר הזה (בפרסומת המכשירים צבעוניים. המכשיר שלי שחור כולו, כמו בתמונה למעלה).
כמו שמציגים בפרסומת, המכשיר הוא בסיסי וכולל:
מצלמה בסיסית - 1.3 megapixel, שמאפשרת לצלם גם סרטונים.
מסך 2 אינץ` QVGA, עם 65k צבעים.
נגן בסיסי
רדיו FM שאפשר גם להקליט ממנו.
Bluetooth 2.0
יישומים כמו דפדפן (opera mini), ארגונית, וכו`.
החיסרון של המכשיר הזה (שנודע לי רק אחרי שקניתי) הוא שהזיכרון שלו מוגבל ל-12MB בלבד, ללא יכולת להוסיף.
הירשם ל-
רשומות (Atom)