יום רביעי, 6 באפריל 2022

המחסור בדירות - האסון הגדול ביותר של מדינת ישראל

הבעיה הגדולה ביותר של מדינת ישראל ועתידה, זה לא הבעיות הבטחוניות ולא הכלכליות. אלא העובדה שעוד מעט כבר לא יהיה לאזרחים דירות.

בואו ונקרא לילד בשמו: יש פיצוץ אוכלוסין במדינת ישראל. שלא תבינו לא נכון, אני בעד משפחות ברוכות ילדים. הבעיה היא שהמדינה לא עושה כלום כדי שיהיה לתוספת האוכלוסיה איפה לגור. האוכלוסיה מתרחבת בצורה מעריכית, והמדינה ממשיכה להתנהל כאילו זה שנות ה-70.

פעם הכל היה כל כך אחרת. האוכלוסיה היתה קטנה, הביקוש התאים להיצע, ומחירי הדירות היו זולים מאוד (יחסית להיום). אנשים קנו דירה למגורים, ואף אחד לא התייחס אל דירה כ"מוצר השקעה". מי שרצה להשקיע הלך לבורסה.

מאז קום המדינה במשך עשרות רבות של שנים מחירי הדירות היו נורמליים. היו תקופות שהמחירים עלו (כמו בעליה הרוסית הגדולה של שנות ה-90) אבל לא להרבה זמן, ואחר כך המחירים הפסיקו לעלות ואפילו ירדו. כן, היו תקופות במדינת ישראל שמחירי הדירות ירדו. וזה לא היה לפני הרבה זמן.

היו שנים של מיתון ושל ריבית גבוהה ביותר (אזור תחילת שנות ה-2000) ושוק הדירות היה בקיפאון.
אבל אז, בשנת 2009 מחירי הדירות התחילו לעלות. ולעלות עוד.
בקיץ 2011 עשו את מחאת האוהלים בתל אביב. מאז אותה מחאה המחירים עלו ביותר מפי שניים.

מחירי הדירות כל השנים האלה המשיכו לעלות, עד שהיום הגענו למצב שאנשים חושבים שהדירות תמיד עולות, וזה חוק טבע כלכלי.
מי שקונה היום דירה, יודע שזאת ההשקעה הטובה ביותר. כי לא משנה מה יקרה, המחיר יעלה ככל שיעבור הזמן.
המחירים הגיעו לרמה הזויה. שלושה חדרים בבנין מתפורר במרכז הארץ במליון דולר?

רבותיי, צריך להבין. עליית מחירי הדירות המתמשכת כבר שנים רבות, זה רק סימפטום של המחלה. המחלה עצמה היא העדר תכנון לטווח רחוק.
המדינה הרי תמיד ידעה שהאוכלוסיה מתרחבת, אבל אף אחד לא באמת עשה משהו כדי שהביקוש הטבעי לדירות יהיה שווה להיצע. אחרת זה לא היה קורה.

גם אם המדינה תחליט לעשות משהו בנדון (במקום הגרלות שלא באמת פותרות את הבעיה), כנראה שאיחרנו את הרכבת עבור הדור הנוכחי. עד שיבנו את כל יחידות הדיור הנצרכות יקח שנים, והאוכלוסיה תתרחב  עוד יותר.

אני מעריך שבשנים הקרובות המחסור בדירות יגרום לכך שאנשים יגורו בקרוואנים, או בפריפריה. לדעתי כמעט אף אחד לא יהגר מכאן למקום אחר. לא מחכים לכם בזרועות פתוחות בחוץ לארץ. כולם ישארו פה אפילו אם זה אומר שצריך לישון איפהשהו ברחוב.

לתפארת מדינת ישראל.

יום רביעי, 5 באוגוסט 2020

סופו של אתר תפוז

הנהלת אתר תפוז פרסמה הודעה קצרה:


הודעה חשובה
04/06/2020 | 12:14
36
גולשים יקרים,
מערכת תפוז אנשים ששירתה אתכם בשני העשורים האחרונים מיושנת מאוד ולצערנו אין באפשרותנו להמשיך לתחזק אותה.

מתוך רצון לנסות ולשמר חלקים מהאתר, אנו מנסים לפתח אתר חדש ומתכננים להעלות אותו בקרוב במקום האתר הנוכחי.

אנו מתנצלים מראש על תקלות ככל שתהיינה כל עוד האתר הישן באוויר וממליצים לגבות תכנים אישיים.

בברכה,
הנהלת האתר
פירוש הדבר הוא שהאתר בצורתו הנוכחית יסגר. כל התכנים של הגולשים, כל היצירות, הכל ירד לטמיון. פעילות של שני עשורים תימחק כליל. המעטים שיעשו גיבוי אולי יצליחו לשמר את מה שיצרו. רוב החומר כנראה ימחק לנצח. 
סגירת האתר היתה רק שאלה של זמן, וההתדרדרות היתה מהירה. כבר ב-2010 (!) פרסמתי רשומה שבה טענתי שהעתיד אינו בתפוז. כתבתי אז שהגולשים בסוף יעברו לפייסבוק והרשתות החברתיות.

בזמנו, אף אחד לא האמין שזה יקרה. אבל בסוף זה קרה. אתר תפוז התייבש לאיטו מגולשיו, ומה שנשאר ממנו זה בעיקר מאגר תוכן ענקי שאין מה לעשות איתו, והחזקתו עולה כסף.  
כדי להמשיך להיות רלוונטי, אתר תפוז אולי היה יכול לנסות להשתלב בעולם הרשתות החברתיות, או לפחות לשמר את הגולשים ששמרו לו אמונים. אך גם את זה לא עשו בתפוז. במקום לשמור על הקיים, הם המשיכו להבריח גולשים על ידי הוספת פרסומות ותקלות טכניות.

שלום ולא להתראות, תפוז עונשים.


יום שני, 2 בנובמבר 2015

תוסף מומלץ לפיירפוקס - נגן פלאש אוטומטי ביוטיוב

לאחרונה שדרגתי את גרסת פיירפוקס וגיליתי להפתעתי שבתפריט quality ביוטיוב נעלמו רוב האפשרויות, ונשארו רק 360p ו- 720p.

לא הייתי מעודכן, והתברר שהנהלת יוטיוב החליטה לשנות את נגן ברירת המחדל ל-html5, במקום flash שהיה עד לא מזמן המלך של האינטרנט. הסיבות לכך הן היתרונות של html5 לעומת flash המיושן שאבד עליו הכלח.

לפלאש יש גם בעיות אבטחה קשות ומביכות, עד כדי כך שהדרך היחידה להתגונן היא לא להתקין פלאש. אז ניסיתי לפתור את בעיית הרזולוציה.


חיטוט נוסף ברשת הוביל לפיצוח הבעיה על ידי שינוי הגדרות פנימיות בפיירפוקס, שהחזיר את ה-1080p וחבריו לתפריט ה-quality.
אבל אז גיליתי שנגן ה-html5 מנגן וידאו בצורה לא חלקה (כנראה המחשב שלי חלש מדי), ובמסך מלא כמעט אי אפשר לצפות בסרטונים האהובים בלי שזה יעצור כל כמה שניות.

בתור צרכן של סרטוני הדרכה ב-1080p הדבר חרה לי, וחיפשתי דרכים להחזיר את נגן הפלאש הישן והטוב. ואז מצאתי את התוסף youtube flash video player שמחזיר לנו את הזכות לבחור באיזה נגן לצפות ביוטיוב: פלאש הישן, או html5 החדש.




עדכון 6.3.16 - במערכת לינוקס אפשר להתקין נגן פלאש בשם pepper-flash, הוא משתמש בנגן הפלאש שמגיע עם דפדפן כרום ואז אפשר לצפות בפלאש גם בפיירפוקס, בלי להחשף לבעיות האבטחה של פלאש אדובי.
אם מתקינים את דפדפן כרום אז פיירפוקס גם משתמש בו.

יום שישי, 30 בדצמבר 2011

מדוע אני משתמש בפריפייד

מה אפשר להגיד על תאגידי הסלולר בארץ שעוד לא נאמר? שהם גנבים? גזלנים? עושקים מורשים? פיראטים עם רשיון? כל התשובות נכונות.

המוני צרכנים נפגעו ונפגעים משיטות הגזל של תאגידי הסלולר הנבזיים - סלכלום, פלאפון ואורנג'.

הם גובים מחיר כפול עבור מכשירים שנמכרים בחנויות הפרטיות בחצי מחיר.
הם מפתים אותנו לשדרג מכשיר תמורת "החזר חודשי" שנועד לכבול אליהם את הלקוח לכמה שיותר שנים.
הם דוחפים ללקוחות חבילות גלישה ושרותים נלווים שלא ביקשו.
הם נוקטים בשיטת מצליח וכל מיני עוולות צרכניות שלמזלי לא זכיתי להכיר, כי מעולם לא היה לי חוזה עם חברת סלולר.

כמו כל תאגיד נאלח, גם חברות הסלולר הקימו מחלקות לשימור לקוחות שמטרתן לפייס לקוחות שנשדדו כדי להמשיך לשדוד אותם.
אם זה לא מספיק, אותם תאגידים משלמים לנציגי השירות המסכנים שלהם שכר עלוב תמורת התמודדות עם הלקוחות שנשדדו. התגלמות הקפיטליזם החזירי.

בשנים האחרונות משרד התקשורת סוף סוף פועל ליצירת תחרות ולהגנה על הצרכנים מפני תאגידי הסלולר. כתוצאה מכך מתחוללת מהפכה בשוק, ורווחי התאגידים הסלולריים נמצאים בירידה:



זה היה המצב בעידן ההפקרות, לפני הרגולציה של משרד התקשורת:




וזה המצב אחרי שהתחילה הרגולציה:




התאגידים הסלולריים ממשיכים לשדוד ולגזול ככל שיוכלו, אבל האם ניתן כבר היום להימנע מזה?
התשובה היא כן.


הפתרון הוא שליטה על ההוצאות.
ככל שתהיה לנו שליטה על גובה החשבון, כך תרד היכולת לעשוק אותנו. זאת הסיבה שחברות הסלולר לא מציעות מסלול של "דיברת שילמת, לא דיברת - לא שילמת". הם לא מעוניינים שתהיה לנו שליטה על ההוצאות.

במקום זה, הם מציעים מסלולים שמתאפיינים ב:
1) חבילה גלובלית - חבילת דקות+SMS+גלישה
2) התחייבות

שני המרכיבים האלה מבטיחים שיגבו מאיתנו יותר:
1) חבילת גלובלית קיימת משלוש סיבות:
    א) כדי שנצרוך יותר ממה שאנו צריכים.
    ב) כדי שנשלם יותר ממה שצרכנו.
    ג) כדי שנתקשה להשוות עם מסלולים אחרים. תאגידי הסלולר לא רוצים שיהיה לנו קל להשוות, כדי שלא נעבור למתחרים.

2) ההתחייבות מבטיחה שהם ימשיכו להרוויח עלינו לאורך זמן.



אז הפתרון כאמור הוא לשלוט על ההוצאות. האם קיים מסלול שבו ניתן לשלוט על ההוצאות?
התשובה היא כן. למי שלא מכיר, זה נקרא מסלול פריפייד - prepaid. קונים דקות זמן אויר שעליהן משלמים מראש. בלי התחייבות, בלי דמי מנוי.


יתרונות הפריפייד:
1) פשטות ושליטה על ההוצאות - אין חשבונית, פשוט טוענים את הקו בכסף.
2) ללא התחייבות - בפריפייד אין התחייבות וקנסות.
3) אנונימיות. בעלי קו פריפייד אינם רשומים אצל החברה הסלולרית. אין צורך בהזדהות, אין צורך לחתום על חוזה, אין צורך בכרטיס אשראי וחשבון בנק.

שיטת הפריפייד מאפשרת להחזיק בקו סלולרי ללא עלות וללא התחייבות לחברה הסלולרית. אפשר לקבל שיחות נכנסות ללא הגבלה. אם רוצים להתקשר, קונים דקות זמן אויר. כמה פשוט.

זאת הסיבה שרוב העולם משתמש בפריפייד. אבל לא אצלנו.
כל חברות הסלולר בארץ מציעות מסלולי פריפייד. אבל אם זה פתרון כל כך טוב, למה הרוב לא משתמשים בו?
יש לפריפייד בארץ 3 חסרונות:
1) יקר - חברות הסלולר לא רוצות שתהנו מיתרונות הפריפייד, ולכן זה יקר מאוד.
2) אם המכשיר נגנב או הולך לאיבוד, הלך המספר. (כי לא רשומים אצל המפעילה). *עדכון: גיליתי שבאורנג' יש אפשרות לשמור את המספר גם במקרה של אובדן או גניבה.
3) צריך לדאוג למלא אותו מידי פעם.


כל זה יציב ונכון לגבי מסלול הפריפייד הטהור. תאגידי הסלולר מציעים מסלולים של פריפייד לא טהור, שבו משלמים למשל דמי שימוש חודשיים בתמורה לתעריף יותר זול. במסלול כזה אמנם עדיין יש שליטה על ההוצאות, אבל כבר צריך לחתום על חוזה ומאבדים את יתרון האנונימיות ואי ההתחייבות.

למרות החסרונות, אני מעדיף להשתמש בפריפייד הטהור כי זה המסלול היחיד שבו השליטה המלאה היא אצלי, ושבו אין קשר ישיר עם החברה הסלולרית.
אני גאה בעובדה שמעולם לא חתמתי על חוזה עם חברה סלולרית. קניתי מכשיר בחנות פרטית, עם סים פריפייד.

את 3 החסרונות של פריפייד טהור, אני פותר בדרכים הבאות:
1) את בעיית העלות הגבוהה לשיחות, אני פותר על ידי כך שאני לא מדבר הרבה. אני משתמש במכשיר רק לשיחות יוצאות קצרות.
2) את הבעייה השנייה אני פותר על ידי כך שאני שומר על המכשיר מפני אובדן/גניבה. לעולם לא אשאיר את המכשיר ללא השגחה, כי אם אני אאבד אותו הלך המספר.
3) את בעיית מילוי השיחות אפשר לפתור בקלות על ידי קניית מספר כרטיסי הטענה ושמירתם לעת הצורך.




אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. רק על ידי צריכה מבוקרת ושליטה על ההוצאות אפשר לא להיות עשוק על ידי תאגידי הסלולר.

יום רביעי, 6 באפריל 2011

סקירה - נוקיה E72

(רשומה זו נכתבה בעת היותי טירון מוחלט בתחום ה"סמארטפונים")

בשבוע שעבר קניתי מכשיר חדש - נוקיה E72, זה הטלפון החכם הראשון שיש לי.
עד היום השתמשתי בנוקיה 5000 הקטן והטוב. אני מאוד מרוצה ממנו וממליץ עליו לכל מי שמחפש מכשיר פשוט לשיחות והודעות. יש בו מצלמה (בסיסית ביותר) bluetooth ורדיו:





למה קניתי מכשיר חדש?
  • רציתי מכשיר עם wifi - יכולת להתחבר לאינטרנט אלחוטי.
  • רציתי שיהיה בו רדיו FM כולל RDS (פירוט בהמשך).
  • רציתי מכשיר חכם ללא צג מגע.
  • העדפתי מכשיר סולידי ולא יקר (כמו ה-אייפלוץ למשל).

אחרי שבדקתי לגבי מכשירים שיש בהם את הדברים האלה, החלטתי לקנות את נוקיה E72. יש לו מקלדת מלאה, רדיו, wifi ועוד כמה דברים שיש במכשיר חכם. הוא הגיע לשוק לפני יותר משנה וזה אומר שמאז המחיר שלו ירד משמעותית (לפחות בחנויות הפרטיות).

הדגם השחור - הכי יפה

מאיפה כדאי לקנות?

לפני שאספר על תכונות המכשיר חשוב לציין מאיפה קניתי אותו. רוב האנשים קונים את המכשיר ממפעילות הסלולר, אבל כדאי לדעת שלרוב עדיף לקנות בחנות פרטית מהסיבות האלה:

  1. מחיר - המחיר בחנויות הפרטיות בדרך כלל נמוך משמעותית מהמחיר בחברות הסלולריות, שמשתמשות בכל מיני תעלולי זיכויים והחזרים כדי לפתות את הלקוחות, אבל בשורה התחתונה מצליחות לשאוב מהם סכומים גדולים עבור המכשיר.
  2. בנוסף לכך, אין שום יתרון בקנייה מחברות הסלולר - מי שקונה בחנות פרטית זכאי לקבל מחברות הסלולר את אותן התוכניות והתנאים שמקבל לקוח שקנה מכשיר מחברות הסלולר. לא מזמן שודרה כתבה בנושא הזה בטלוויזיה, מומלץ לצפות כאן.
  3. חופש - החברות הסלולריות ממתגות את המכשירים: מכניסות את הסמל שלהן ודברים נוספים למכשיר, וגם קובעות איזו גרסת תוכנה תהיה בו. כך הלקוח לפעמים תקוע עם גרסה ישנה של תוכנת המכשיר ולא יכול לשדרג.
  4. כשקונים מחנות פרטית אין את כל הדברים האלה.



לגבי המכשיר
הוא נראה טוב (לקחתי בצבע שחור), דק אבל מעט כבד. הלחצנים קטנים ולא מומלצים לבעלי אצבעות גדולות. הצג ברור בשמש, ורואים גם אם מסתכלים מזוויות שונות.
הוא הגיע עם כרטיס זיכרון של 4GB, ואפשר להכניס בו עד 32GB.


אני מעדיף לא להתחייב לחברות הסלולריות ולכן משתמש ברכישת "חבילות זמן אוויר" (טוקמן/ביג טוק וכו'). אמנם זה יקר יותר, אבל אני גם לא מדבר הרבה.

צילמתי את "מסך הבית" שלו (באמצעות היישום "Best screen snap" שניתן להוריד מה-ovi store:



עוד כמה דברים שיש בו:
  • ריבוי משימות - אפשר להפעיל מספר תוכניות במקביל וזה עובד יפה.
  • קליטת ה-wlan שלו טובה למדי.
  • יש חיבור לאוזניות 3.5 מ"מ.
  • הסוללה מחזיקה הרבה זמן גם אם מפעילים בו דברים.
  • יש לו חיישן שמדליק את האור של המקשים רק אם יש חושך.
  • הפלאש משמש כפנס.
  • יש עוד כמה דברים שעוד לא הספקתי לגלות.

בעיות שהתגלו:
  • מידי פעם יש הודעה "הזיכרון מלא, סגור יישומים" על אף שאין יישומים שפועלים. עדכנתי את התוכנה שלו בעזרת חיבור המחשב ועשיתי לו גם hard reset ופירמוט של הזיכרון, ועדיין ההודעה המעצבנת מופיעה לפעמים.
  • תפריטים מסובכים ומבלבלים. למשל, השעון המעורר נקרא התראה וממוקם בתפריט ישומים -> שעון -> אפשרויות -> התראה חדשה . אגב, אפשר לכבות את המכשיר, ובשעה שכיוונו המכשיר ישמיע את ההתראה ואחר כך ישאל אם להדליק את המכשיר.
  • כשמקבלים הודעה, המספר של השולח מופיע עם קידומת 972 במקום 0. זאת תופעה שקיימת גם במכשירים אחרים, ובטח אמצא את הפתרון בקרוב.
  • יש באג באשף הגדרת הדואר האלקטרוני, וצריך לעקוף את זה כדי להגדיר תיבת דוא"ל.

העברת המידע מהמכשיר הישן לחדש:

יש בנוקיה E72 ישום שנקרא "החלפה" ("switch") והוא נועד להעברת התכנים (אנשי קשר, הודעות ועוד) מהמכשיר הישן למכשיר החדש. הצלחתי בעזרתו להעביר את מה שהיה במכשיר הקודם באמצעות bluetooth.


רדיו
כחובב רדיו אין מצב שאקנה מכשיר שלא קולט רדיו FM. יש מכשירים משוכללים שאין בהם רדיו כזה, כמו האייפון ובלקברי. בנוקיה E72 אפשר לבחור בין רדיו FM עם RDS, ורדיו אינטרנט:



רדיו FM עם RDS זה רדיו רגיל, שיכול לקלוט נתונים נוספים שמשודרים על ידי התחנה (שם השיר, התוכנית וכו').
רדיו אינטרנט מאפשר להאזין למאות תחנות מהארץ והעולם דרך האינטרנט (יש רשימה של תחנות לפי מדינה, סוג וכו'):



לסיכום
אני מרוצה מהמכשיר. הוא נראה די טוב, עושה מה שצריך לעשות, ואין בו למעשה בעיות חוץ מכמה דברים קטנים שבטח ייפתרו בהמשך. עדכון 06.12.11: הבעיות נפתרות כאשר משדרגים את גרסת התוכנה (מומלץ לעשות hard reset לאחר שדרוג).
E72 נותן את מה שמצופה ממכשיר עסקי: כתיבת מיילים ומסרונים במהירות בזכות המקלדת המלאה, איכות שמע טובה וסוללה שמחזיקה זמן רב יחסית.

החסרונות של המכשיר הם:
-עוצמת הרמקול נמוכה
-הרטט חלש
-המסך קטן (ולכן לא מתאים לגלישה).

יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

צג חדש שקניתי, ומדריך וידאו בנושא גימפ

בחודש שעבר קניתי צג חדש אחרי 7 שנים עם אותו צג. בכל מקום רגילים לקרוא לזה "מסך" (כולל אני), אבל המילה הנכונה היא צג.
הצג שקניתי הוא רחב, בניגוד לקודם. זה עולם אחר. הדבר הכי טוב שקרה לצגים בשנים האחרונות זה שהם נהיו רחבים.

ולמה זה טוב?
כי נוח לעבוד לרוחב. צג רחב מאפשר לפתוח שני חלונות (או יותר) אחד לצד השני. זה מאפשר לי למשל, לפתוח מדריך לשימוש בתוכנה מסוימת, וליד זה לפתוח עוד חלון עם התוכנה עצמה ולעשות את מה שכתוב במדריך.

גם כשאני עורך סרטון, ה-timeline שלו הוא לרוחב. ככה אני רואה חלק גדול יותר ממנו וזה מאפשר לי לעבוד בצורה יעילה.
כשאני משתמש בגימפ או משהו אחר - יש מקום לכל חלונות וסרגלי הכלים.

הצג החדש מאפשר לי גם להכין סרטונים ברזולוציה שמתאימה לתצוגה הרחבה של youtube. אם אני רוצה להכין סרטון ברזולוציה של 1280X720, שמתאימה בדיוק לצג הרחב של youtube ב-HD (בלי פסים שחורים בצד), אני יכול לעשות את זה. ועוד נשאר אצלי מקום לחלונות נוספים בצד, שבהם אני יכול לכתוב תזכורות לדברים שאני רוצה להגיד בסרטון.
יש תוסף לפיירפוקס שנקרא firesizer, והוא מאפשר לשנות את גודל החלון של פיירפוקס לאיזה גודל שרוצים. אז אני משנה לגודל 1280X720 ואז מקליט את החלון הזה.


הצג החדש שקניתי (סמסונג) הוא בגודל של 23 אינץ' וברזולוציה של 1920X1080. הצג הקודם (גם סמסונג) היה 17 אינץ' וברזולוציה של 1024X768.
הצג החדש לא רק גדול מהקודם, אלא שהרזולוציה עושה את כל ההבדל. יש מקום להכל. בקודם היה צפוף.

כדי להראות את ההבדל, הכנתי תמונה עם היחס המדויק בין שני הצגים. הצג הישן שלי הוא המסגרת האדומה, והחדש הוא המסגרת השחורה:







אחרי שקניתי את הצג אני יכול לספר לכם מה הדברים שכדאי לשים לב אליהם כשקונים צג:
גודל - לדעתי 23 אינץ' הכי טוב.
רזולוציה - 1920X1080 מה שמכונה FULL HD
עובי - כמה שיותר דק.
צריכת חשמל - בדרך כלל ככל שהדגם חדיש יותר, הוא חסכוני בצריכה (וגם דק יותר).
סוג - LED. פעם היתה מנורת פלורסנט בתוך הצג, כיום יש LED.
זמן תגובה - נמוך ככל האפשר. 2ms נחשב לטוב מאוד.
יחס ניגודיות - ככל שהוא גבוה זה יותר טוב, כך הצבעים יותר אמיתיים.
סוגי חיבור - DVI, HDMI, אנלוגי ועוד. ככל שיש יותר אפשרויות זה יותר טוב, כי אי אפשר לדעת אם בעתיד תרצו לחבר לצג מכשירים אחרים. יש צגים שיכולים לשמש גם כטלוויזיה.
זוית צפייה - יש הבדלים בזויות הצפייה האפשריות בין הצגים השונים.



הכנתי סרטון נוסף בסדרה "גימפ בוידאו", שבו רואים איך אפשר לעשות 'צילום מסך' מתוך גימפ.
הפעם אני מעדיף לתת את הקישור לסרטון במקום לשים כאן, כי כשאני מטמיע אותו ברשומה הכתוביות משתבשות. הנה הקישור לצפייה ב-youtube.

יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

גימפ בוידאו - צבע קידמי ואחורי

סרטון נוסף בסדרת המדריכים בנושא גימפ, והפעם על דבר בסיסי מאוד.
שימו לב - הכתוביות מופיעות בצורה משובשת כי הסרטון מוטמע. כדי לצפות בכתוביות בצורה תקינה מומלץ לראות את הסרטון ישירות ב-youtube.



יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

יום שישי, 30 ביולי 2010

חסימת פרסומות בפיירפוקס - מדריך וידאו

זה מדריך הוידאו הראשון שבו הוספתי כתוביות וקול.
מומלץ לראות באיכות גבוהה - 720p ובצג מלא.




יום שלישי, 20 ביולי 2010

התפוז הנדיב

מי שגולש באתר תפוז, יודע שהם דוחפים פרסומות כמעט לכל מקום אפשרי. עד היום אולי היה ניתן במאמץ רב לסבול את הפרסומות הרבות, אבל הפרסומת האחרונה שהוסיפו לעמודים הראשיים שבה החליפו את פס הגלילה לפרסומת של משקה מסויים, היא הקש ששבר את גב הגולשים.


בעקבות הפרסומות האלה הכנתי סרטון קצר בשם "התפוז הנדיב" (יש מנגינת רקע):





יצרתי את הסרטון גם כדי ליישם את מה שלמדתי לאחרונה בעריכה הגרפית ובעריכה בסיסית של סרטוני וידאו.

הפרסומות הנוראיות הללו התווספו בדיוק בתקופה שבה צצו שלל תקלות חמורות בבלוגיה ובאתר כולו - מאי זמינות האתר, דרך התנתקות פתאומית של שם המשתמש, ועד אי יכולת להגיב.
הוספת הפרסומות ואי פתרון התקלות מעידים על כך שבתפוז לא ממש מפנים משאבים לתיקון הבעיות אלא עובדים על הוספת עוד ועוד פרסומות.

יום ראשון, 18 ביולי 2010

עריכת תמונות בגימפ

בשבוע שעבר גיליתי את ערוץ היוטיוב של היוצר אורן אובסטבלום. הוא מפרסם שם סרטוני הדרכה מצוינים לשימוש בפוטושופ.

תמיד רציתי ללמוד את רזי הפוטושופ כדי לטפל בצילומים ולעצב דברים יפים, אבל דחיתי את זה בכל פעם שראיתי את כל הכלים והאפשרויות. הסרטונים המצוינים והברורים היוו בשבילי הזדמנות להיכנס סוף סוף למים (הרדודים בינתיים) של העריכה הגרפית.

יום שישי, 9 ביולי 2010

חדש בבלוגר - שירות סטטיסטיקות מובנה

עד היום מי שרצה סטטיסטיקות לבלוג שלו בבלוגר יכול היה להשתמש בגוגל אנליטיקס החינמי או בשירות סטטיסטיקות חיצוני. בשבוע שעבר הודיעו בבלוג של blogger in draft על שירות סטטיסטיקות מובנה ופשוט יותר מגוגל אנליטיקס, שכולל את כל מה שבעל בלוג ממוצע צריך.

יום שישי, 25 ביוני 2010

שקר, הסתרה ובגידה

אחת מהתופעות שנתקלתי בהן באינטרנט היא תופעת הנשים-הבוגדות-שכותבות-על-זה. ברשת, דווקא בזכות האנונימיות אנשים יכולים להיות אמיתיים ולחשוף את סודותיהם הכמוסים. נקרו בדרכי הרבה בלוגים של נשואות שבוגדות בבני הזוג שלהן בלי לחשוב פעמיים. כמעט תמיד אלה בלוגים של נשים, ולא כי גברים לא בוגדים. גברים פשוט לא כותבים על זה.

יום שבת, 13 במרץ 2010

קירור ארקטי

שקט הוא מצרך מבוקש, במיוחד כשיושבים ליד המחשב.
הגורמים הראשיים לרעש במחשב הם המאווררים, ובעיקר המאוורר הגדול ביותר - זה שיושב על המעבד.
כיום חלק מהמחשבים הנייחים נמכרים עם מאווררים שקטים וקירור יעיל, וחלק עם מאווררים סטנדרטיים ומרעישים. במחשב שלי שכן עד היום מאוורר סטנדרטי של אינטל, שהפיק הרבה רעש בזמן מאמץ של המעבד.
מידי חודש דאגתי לנקות את האבק שהצטבר בו, ולא מזמן החלפתי משחה - כדי להפחית למינימום את הרעש, אבל הוא תמיד הרעיש - במיוחד בימים חמים שבהם עבד קשה כדי לקרר.

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

גוגל אנליטיקס

google analytics הוא כלי חינמי של גוגל שנותן מידע סטטיסטי על הביקורים באתר, מאיפה הגיעו, כמה זמן שהו בכל עמוד, איזה דפדפן ומערכת הפעלה יש להם, אפשרויות לניתוח הנתונים ועוד.

התקנתי את השירות הזה בבלוג ומצאתי שני חסרונות:
1) אפשר לראות את הסטטיסטיקות של יום מסויים רק אחרי שהסתיים.
2) אין פירוט לגבי קישורים שהפנו לבלוג, אלא רק מצויין האתר שממנו הגיע הגולש.

נתקלתי בבעיה - איך למנוע מגוגל אנליטיקס מלספור את הביקורים שלי?
יש כמה דרכים:
-אפשר להגדיר IP שממנו השירות יתעלם.
הפתרון הזה מתאים רק למי שיש לו כתובת IP קבועה.
-אפשר להגדיר עוגייה שבעזרתה השירות לא יספור את הביקורים מהמחשב שבו העוגייה קיימת.
-ואפשר לחסום את השירות בבלוג באמצעות חוסם פרסומות.

אני בחרתי באפשרות השלישית כי אני עובד עם פיירפוקס (Adblock plus), וזאת האפשרות הכי קלה.
כלל החסימה שצריך להגדיר הוא:
http://www.google-analytics.com/*$domain=user-64.blogspot.com
ובמקום user-64.blogspot.com כותבים את כתובת הבלוג/אתר שלכם. גוגל אנליטיקס יחסם רק בכתובת שתציינו, וכך לא יספרו הביקורים שלכם.

בפעם הקודמת כתבתי על פינג-שוט בשירות של פידברנר. מאז שהפעלתי אותו העדכונים ברסס מגיעים מייד, אבל העדכונים במייל עדיין מגיעים באיחור של שעות.

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

מספר עדכונים

1) אני חוזר לפרסם בתפוז רשומות בנושאים כלליים, ואת הבלוג הזה אני אקדיש לתחום המחשבים.

2) שיניתי את כתובת ה-RSS של הבלוג בפידברנר ל:
http://feeds.feedburner.com/user64
ואת הכתובת הקודמת קישרתי לכאן, כדי שמי שנרשם איתה ימשיך לקבל עדכונים.

מי שעובד עם feedburner יודע שהעדכונים מגיעים במקרה הטוב אחרי כמה שעות. נודע לי על שירות שהם נותנים בשם pingshot שאמור לקצר את זמן העדכון לאתרים מסוימים. הפעלתי את התכונה הזאת ונראה אם זה ישנה משהו.

יום שני, 15 בפברואר 2010

גיליתי את הרדיו מחדש

בחודש האחרון חזרתי להאזין לרדיו אחרי הפסקה של כמה שנים.
מסתבר שמבחינת התוכניות הרבה לא השתנה, וגם אותם שדרנים עדיין משדרים את אותן תוכניות. אבל יש שדרנים שאני מחכה לתוכנית שלהם, ויש כאלה שאני לא סובל.

אני אציג את התוכניות המועדפות שלי, ולא פחות חשוב - אנשי הרדיו האהובים עליי.

לפני שאני מציג את השדרנים, מה הופך שדרן לטוב?
קול - זה הדבר הראשון ששדרן ברדיו צריך שיהיה לו. יש שדרנים עם קול נעים ומתאים לרדיו, ויש שלא. זה גם עניין של טעם אישי. יש שדרנים כמו אלי ישראלי - בעלי קול רדיופוני מדי ואני לא אוהב לשמוע אותם.

יש כאלה שמגישים תוכניות ברדיו והגיעו מתחום העיתונות או שהם ידוענים, כמו ורדה רזיאל ז'קונט, וז'וז'ו אבוטבול - שהקול והמבטא שלהם לא בדיוק אידאלי לרדיו.

אינטליגציה ורהיטות - אלה תכונות שלכל שדרן יש כיום (אלא אם זאת תחנה פיראטית).

יכולת אילתור (וחוש הומור) - שדרן שיש לו את התכונות שציינתי, והוא גם בעל יכולת אילתור בתוספת חוש הומור - הוא שדרן טוב.


שני השדרנים האהובים עליי ביותר הם:
דליק ווליניץ - איש רדיו וטלוויזיה ותיק, ודמות שגדלתי עליה. יש לו תדמית אבהית-חינוכית שמלווה אותו כבר הרבה שנים. הוא בעל חוש הומור ואני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.
הוא מגיש גם את "יוצאים לאור" מוקדם בבוקר.

רונית כפיר - שדרנית ותיקה ובעלת קול צלול ומושלם לרדיו. כמו דליק, גם היא עסקה בטלוויזיה בתחום של ילדים ונוער. בעבר הגישה תוכניות בגלי צה"ל, אבל הודחה לפני 3.5 שנים עקב ביקורת שהשמיעה על צה"ל.
לפני כמה חודשים התחילה להגיש תוכנית בנושא איכות הסביבה ב-99 FM.

מצאתי סרטון מהתקופה האחרונה, שבו דליק מראיין את רונית כפיר ואפשר לראות (ולשמוע) את שני השדרנים ביחד (הראיון מעניין ומומלץ):





שדרנים נוספים שאני אוהב להאזין להם:
גדעון רייכר - אמנם יש לו קול של עורב (אני מקווה שהוא לא קורא כאן), אבל הוא משעשע. אני אוהב להאזין כשהוא מגיש את "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל.

אודיה קורן ונתן דטנר - מגישים את "ציפורי לילה עושות עניין" בגלי צה"ל ביום חמישי בלילה. תוכנית שבה הם מדברים בינהם על כל מיני נושאים אקראיים (ואפילו על סרטונים מ-youtube). מומלץ.

סיגל הורן - מגישה את "לילה לבן" בימי ראשון עד רביעי בלילה ברדיוס 100 FM, תוכנית שכל פעם עוסקת בסוגיה אחרת שעליה מגיבים המאזינים בפורום או מדברים בשידור.

איריס בראון - מגישה תוכנית בענייני בינו לבינה ברדיוס 100 FM במוצאי שבת בלילה. נותנת עצות טובות, ולא תמיד הדעה שלה תואמת למה שמקובל.


לסיום, האנשים הכי מעצבנים ברדיו:
ירון אשבל, ורדה רזיאל ועירית לינור.

אני אשמח לשמוע על שדרנים נוספים ותוכניות מומלצות.

יום שישי, 8 בינואר 2010

לראשונה קניתי מכשיר סלולרי

עד לאחרונה הצלחתי לשרוד ללא טלפון סלולרי(!), והייתי מעדיף להמשיך ככה. אבל לצערי לא הכל תלוי בי. המכשיר הזה הפך לחלק כל כך בלתי נפרד מהחיים המודרניים, שמי שאין לו אותו - פשוט לא קיים.
ולכן, שבוע לפני סוף שנת 2009 החלטתי לקנות מכשיר "רדיו טלפון נייד" (רט"ן), שמכונה "טלפון סלולרי".


ביקרתי בהרבה חנויות, וגם בדוכנים של המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס) - שם פגשתי שועלי מכירות יהירים, שרק זוממים להחתים אותי על התחייבות ל-18 חודשים - התקופה המקסימלית.
היחס המזלזל של נציגי המפלצות הסלולריות שכנע אותי לא לקנות מהם, ולחזור לחנויות הפרטיות - שם היחס היה הרבה יותר חיובי.


בבואי לקנות את המכשיר חשתי תסכול. אין לי שום מושג בתחום הטלפונים הסלולריים, ולא ידעתי איזה מכשיר לבחור מתוך מאות הדגמים. הדבר היחיד שידעתי, הוא שאני לא רוצה להתחייב לאף אחת מ-4 המפלצות הסלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס).

די מהר התבררה חבילת השימוש שמתאימה לי: כל מפלצת סלולרית מציעה כיום אפשרות שימוש בשירותיה, ללא התחייבות ועם שליטה מלאה בהוצאות.
כל המפלצות בחרו להשתמש במילה הלועזית "talk" כדי לתאר את חבילת השימוש ללא התחייבות:

בפלאפון זה מכונה - talk & go
בסלקום זה מכונה - talkman
בפרטנר זה מכונה - bigtalk
במירס זה מכונה - mirs talk

בתור משתמש שצריך את המכשיר בעיקר כדי להיות זמין (ולא רוצה להתחייב), זה בדיוק מה שמתאים לי.

השלב הבא הוא לבחור את המכשיר. חיפשתי מכשיר בסיסי. מתוך המכשירים שראיתי, בחרתי ב-Nokia 5000 בגלל מימדיו הקטנים, עיצובו הפשוט, ומחירו הצנוע (500 ש"ח):



הנה פרסומת למכשיר הזה (בפרסומת המכשירים צבעוניים. המכשיר שלי שחור כולו, כמו בתמונה למעלה).



כמו שמציגים בפרסומת, המכשיר הוא בסיסי וכולל:
מצלמה בסיסית - 1.3 megapixel, שמאפשרת לצלם גם סרטונים.
מסך 2 אינץ` QVGA, עם 65k צבעים.
נגן בסיסי
רדיו FM שאפשר גם להקליט ממנו.
Bluetooth 2.0
יישומים כמו דפדפן (opera mini), ארגונית, וכו`.

החיסרון של המכשיר הזה (שנודע לי רק אחרי שקניתי) הוא שהזיכרון שלו מוגבל ל-12MB בלבד, ללא יכולת להוסיף.

יום שבת, 26 בדצמבר 2009

מולטיפוקס - תוסף מומלץ לפיירפוקס

לרבים מאיתנו יש מספר שמות משתמש - למשל בתפוז, בשירותי דואר אלקטרוני וכו`. עד היום נהגתי להתנתק משם משתמש אחד כדי להתחבר עם שם משתמש אחר, אבל לא עוד.
לאחרונה קראתי המלצות (בבלוגים מהעולם) על תוסף לפיירפוקס, שמאפשר לעבוד עם מספר שמות משתמש בעת ובעונה אחת, ובקלות. אז התקנתי אותו ונוכחתי שהוא אכן עובד יפה וללא תקלות.
על דברים שימושיים ושווים אני נוהג להמליץ, בהתאם למסורת בבלוג.

התוסף נקרא Multifox, והוא נמצא כאן.

איך משתמשים בו?
זה פשוט מאוד. לאחר התקנת התוסף, יתווסף לתפריט "קובץ" פריט שנקרא New Identity Profile. הפריט הזה יופיע גם בתפריט לחיצה ימנית על סימניות, לשוניות וקישורים:






בחירה בפריט תפתח חלון חדש, עם פרופיל זהות חדש שאיתו אפשר להתחבר לחשבונות שונים:

כפי שרואים בצילום, החלון החדש שנפתח מסומן במספר 2. זה פרופיל הזהות השני. אם נפתח עוד חלון כזה - הוא יסומן ב-3, וכו`.
שימו לב שפרופיל הזהות "הרגיל" (הראשון) לא מסומן באף מספר. התוסף מתייחס אליו כפרופיל 1.

אחרי שנפתח החלון הזה, אפשר להתחבר לשם משתמש נוסף בתפוז (ו/או באתרים אחרים), ולעבוד במקביל עם שמות משתמש אחרים בחלונות עם פרופילי זהות אחרים.
בכל חלון כזה אפשר לפתוח לשוניות וחלונות נוספים, והם יקבלו בירושה את התכונות של החלון המקורי.
התוסף יזכור בפעמים הבאות את שמות המשתמש בכל פרופיל זהות.

יום חמישי, 17 בדצמבר 2009

למה העולם קיים?

האם תהיתם פעם למה היקום קיים, איך הוא נוצר והאם יש לזה תכלית? רובנו בכלל לא חושב על זה, על אף שמדובר בשאלה בסיסית ביותר. טרדות החיים משכיחות מאיתנו את העניין.

לשאלה הזאת אין עדיין תשובה מדעית, ומדובר בתעלומה. הפיזיקאים חוקרים ומנסים להבין את ה"מה" - מה מכיל היקום, ואיך הוא נוצר. אבל השאלה "למה" היא כבר שאלה פילוסופית ודתית. למה שבכלל יהיה יקום? מאיפה כל החומר הגיע?

לפני שנעסוק ב"למה", נכיר את ה"מה".

מה ידוע על היקום?

סדרי הגודל ביקום הם בלתי נתפשים - מבחינת זמן, גודל, כמות, ומרחק.

הגיל המוערך של היקום לפי תאוריית המפץ הגדול - 13.7 מליארד שנים.

גודל היקום - היקום הוא מקום ענק, מאוד. משערים שהוא מתפשט, ומשערים שהגלקסיות מתרחקות אחת מהשנייה במהירות הולכת וגדלה.
היקום הנצפה הוא עקרונית היקום שניתן לצפייה במגבלות מהירות האור. לכן את רוב היקום אין לנו יכולת לראות, בלי קשר לרמה הטכנולוגית.
גודלו של היקום הנצפה מוערך בעשרות מליארדי שנות אור.

הצילום הרחוק ביותר של היקום נקרא
Hubble Ultra Deep Field:



תמונה ציבורית, של נאס"א

טלסקופ החלל האבל יצר את התמונה ב-2004. מדובר כאמור בצילום הרחוק ביותר של היקום, שנודע לאנושות. כל נקודה וכתם בצילום הזה הוא גלקסיה עם מליארדי כוכבים. יש בתמונה כ-10,000 גלקסיות. מדובר בגלקסיות קדומות, והצילום הזה הוא כמו מסע בזמן אל היקום הקדום.
בגלל המרחק האדיר, הגלקסיות בתמונה נמצאות כיום במקומות אחרים. אנחנו רואים בצילום את מיקומן לפני מליארדי שנים. האור מהגלקסיות הגיע אלינו אחרי כל השנים האלה.



הסרטון הבא מספר על גודלו של היקום, ועל הצילום של החלל העמוק:





כמות הכוכבים
- יש ביקום מליארדים רבים של גלקסיות, ובכל גלקסיה מליארדים רבים של כוכבים. כדור הארץ ומערכת השמש הם אפילו לא גרגר חול בהשוואה לכמות הכוכבים שיש.



מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש - מכונה אלפא קנטאורי, ורחוקה כ-4.3 שנות אור מאיתנו.
שנת אור זה המרחק שהאור עובר בשנה - 9,460,730,472,580.8 ק"מ.
מהירות האור בריק - בדיוק 299,792,458 מטרים לשנייה, שזה בערך 1.08 מליארד קמ"ש. לפי תורת היחסות זאת המהירות הגבוהה ביותר שגוף/חלקיק כלשהו יכול תיאורטית להתקרב אליה, אבל לא לעבור אותה.


הקוטר של גלקסיית שביל החלב (הגלקסיה שבה נמצא כדור הארץ) הוא 100,000 שנות אור. זה אומר שלקרן אור יקח 100,000 שנים להגיע מקצה אחד של הגלקסיה לקצה השני. העובי של הגלקסייה - 1000 שנות אור.
הגלקסיה הקרובה ביותר לגלקסיית שביל החלב מכונה אנדרומדה, מרחקה כ- 2.5 מליון שנות אור ממרכז גלקסיית שביל החלב. הקוטר שלה הוא 220,000 שנות אור.


הקבוצה המקומית - צביר של יותר מ-50 גלקסיות מושפעות כבידתית, שכולל את גלקסיית שביל החלב.
מעריכים שבמרכז גלקסיות רבות מצוי חור שחור, שהשמשות בגלקסיה נעות סביבו.


חור שחור
- גרם שמיימי שבו הכבידה והצפיפות אינסופיים. הוא נקרא שחור מכיוון שאפילו האור לא יכול להימלט ממנו.


פלזמה - מצב צבירה שלא נפוץ בכדור הארץ, אך מהווה את רוב החומר הידוע ביקום.

חומר אפל - חומר בלתי נראה, שעל קיומו מסיקים עקב השפעת הכבידה שלו.

אנרגיה אפלה - אנרגיה לא ידועה שמהווה ביחד עם החומר האפל - 96% מהמסה של היקום.


המפץ הגדול - תיאוריה שלפיה היקום התחיל מנקודה בודדת, במאורע שקרה לפי ההערכות לפני 13.7 מליארד שנים, שבו נוצרו המרחב והזמן וכל מה שקיים.

מימדים נוספים - לפי תיאוריות פיזיקליות מסויימות, יש ביקום יותר מימדים ממה שידוע לנו.


==============================================
עד כאן חלק קטן מהנתונים וההשערות של המדע. למידע נוסף אני ממליץ על הסרט סטיבן הוקינג - מלך היקום.


השאלה היא מאיפה הגיעו כל האנרגיה/חומר, הרי לפי ההגיון אין סיבה שזה יתקיים. למה שזה יהיה קיים?

אנחנו רגילים לחשוב שלכל דבר יש סיבה ומקור, אבל יתכן שהתשובה הנכונה היא: "ככה". יש דברים שאין להם סיבה והיו קיימים תמיד ("תמיד" זה מושג יחסי, הם היו קיימים בלי קשר לזמן), או שנוצרו בשלב כלשהו מסיבה שרירותית.
אנחנו לא יודעים אם חוקי הטבע קיימים במקומות מרוחקים ובמימדים אחרים שלא ידועים לנו, וגם לא אם הם קבועים לאורך זמן. כי יכול להיות שהם משתנים כל 100 מליארד שנה. יתכן שהחוקים שמוכרים לנו הם מקרה פרטי מתוך אינסוף מקרים שונים.


יכול להיות שבאיזו פינה ביקום (אולי מחוץ ליקום) חומר ואנרגיה נוצרים מכלום, ושם גם נקבעות התכונות שלהם. יכול להיות שיש אינסוף יקומים שונים ומשונים. מה שבטוח הוא שאין לנו מושג לגבי זה וספק אם אי פעם יהיה. כי היקום גדול מדי, ואנחנו קטנים.


אפשרות קיומו של בורא
יכול להיות שהאדם המציא את אלוהים כדי לתת הסבר ומשמעות לחיים. יתכן גם שאלוהים באמת קיים, וברא את היקום.

אין הוכחות לגבי קיומו של בורא, אבל אם נניח שהוא קיים, אז:

הוא אינסופי בהגדרה, ולכן כל יכול. הוא מעבר לכל דבר שאנחנו יכולים או לא יכולים להעלות על הדעת.


יכול להיות רק בורא אחד.
יש שמקשים ושואלים: “הבורא לא יכול להיות כל יכול, כי הוא לא יכול לברוא את עצמו". זה לא נכון. הבורא יכול לברוא כל דבר, גם את האינסוף. אבל האינסוף זה הוא. לכן אין לזה משמעות. אין משמעות להוספת אינסוף לאינסוף. כמו כן השאלה מי ברא את הבורא חסרת משמעות, כי הוא תמיד היה - הוא מעבר לזמן.


הבורא חייב להיות טוב, מכיוון שהוא שלם ואינסופי, ורוע הוא מגרעה.

קיומו של הסבל בעולם:
אם הבורא הוא טוב ומיטיב (הטוב מטבעו רוצה להיטיב), איך זה שקיים כל כך הרבה צער וסבל בעולם?
ההסבר שלי הוא:
1) קודם כל אנחנו נוטים להתעלם מהטוב ולחשוב רק על הרע. כל רגע שאנחנו חיים הוא סוג של נס והטבה שמקורה (לפי ההנחה שהנחנו) בבורא.
2) הבורא נותן לנבראים להתנהל לפי רצונם ולא מתערב במה שקורה בעולם. זה לפחות ממה שאנחנו רואים יום יום – חוסר צדק, רציחות וכו`.
3) הסבל חייב להיות סופי.
4) ייתכן שדברים רעים שקורים לנו, הם למעשה דברים טובים, רק שאנחנו לא מבינים את זה כי אנחנו לא רואים את התמונה השלמה.
מכיוון שהבורא הוא טוב ומיטיב, בהכרח קיימים חיים נוספים אחרי החיים בעולם הזה, שאין בהם סבל כלל. כי הוא לא ייצור נבראים כדי לעשות להם רע.

האם בעולם הבא אנשים נענשים על מעשיהם הלא טובים?
לדעתי לא. מכיוון שהבורא הוא טוב, הוא לא יעניש אף אחד. הוא יפצה את מי שסבלו בעולם הזה. הפיצוי יהיה צודק ומושלם.

נשאלת השאלה: בשביל מה העולם הזה נברא. הרי אפשר היה ליצור עולם מושלם מלכתחילה, עולם שבו כולם היו טובים ומושלמים, כולם היו נהנים בלי להתאמץ, ולא היו קיימים סבל ומוות. את התשובה לשאלה הזאת יודע רק הבורא, בהנחה שהוא קיים.


כאן מגיעה עוד שאלה שקשורה לזה – למה הבורא מסתיר את עצמו?
-אולי הוא לא מסתיר את עצמו, ואנחנו לא יכולים רואים אותו כי אנחנו מוגבלים בעולם הנוכחי.
-אולי הוא לא רוצה להשפיע עלינו ועל מעשינו. זה מתיישב עם ההנחה שקיימים חיים נוספים, בעולם אחר שבו הבורא גלוי יותר, שם הוא מיטיב עם הנבראים יותר ובאופן גלוי.

מהנחת קיומו של בורא עולות כל מיני שאלות וסתירות.

לסיכום, המסקנות שלי לגבי הבורא הן:
אם הוא קיים:
1) הוא בהכרח טוב.
2) הוא לא מתערב במה שמתרחש בעולם, כי עובדה שקורים הרבה דברים רעים ויש סבל. זה בניגוד לדעה שיש השגחה פרטית, ושהאל משפיע על מעשיהם של אנשים.
3) חייב להיות עולם נוסף אחד לפחות, שבו הנבראים לא סובלים כלל, כי האל לא יברא ישויות כדי להרע להן.


זאת היתה רשומה לא מהעולם הזה.