הבעיה הגדולה ביותר של מדינת ישראל ועתידה, זה לא הבעיות הבטחוניות ולא הכלכליות. אלא העובדה שעוד מעט כבר לא יהיה לאזרחים דירות.
בואו ונקרא לילד בשמו: יש פיצוץ אוכלוסין במדינת ישראל. שלא תבינו לא נכון, אני בעד משפחות ברוכות ילדים. הבעיה היא שהמדינה לא עושה כלום כדי שיהיה לתוספת האוכלוסיה איפה לגור. האוכלוסיה מתרחבת בצורה מעריכית, והמדינה ממשיכה להתנהל כאילו זה שנות ה-70.
פעם הכל היה כל כך אחרת. האוכלוסיה היתה קטנה, הביקוש התאים להיצע, ומחירי הדירות היו זולים מאוד (יחסית להיום). אנשים קנו דירה למגורים, ואף אחד לא התייחס אל דירה כ"מוצר השקעה". מי שרצה להשקיע הלך לבורסה.
מאז קום המדינה במשך עשרות רבות של שנים מחירי הדירות היו נורמליים. היו תקופות שהמחירים עלו (כמו בעליה הרוסית הגדולה של שנות ה-90) אבל לא להרבה זמן, ואחר כך המחירים הפסיקו לעלות ואפילו ירדו. כן, היו תקופות במדינת ישראל שמחירי הדירות ירדו. וזה לא היה לפני הרבה זמן.
היו שנים של מיתון ושל ריבית גבוהה ביותר (אזור תחילת שנות ה-2000) ושוק הדירות היה בקיפאון.
אבל אז, בשנת 2009 מחירי הדירות התחילו לעלות. ולעלות עוד.
בקיץ 2011 עשו את מחאת האוהלים בתל אביב. מאז אותה מחאה המחירים עלו ביותר מפי שניים.
מחירי הדירות כל השנים האלה המשיכו לעלות, עד שהיום הגענו למצב שאנשים חושבים שהדירות תמיד עולות, וזה חוק טבע כלכלי.
מי שקונה היום דירה, יודע שזאת ההשקעה הטובה ביותר. כי לא משנה מה יקרה, המחיר יעלה ככל שיעבור הזמן.
המחירים הגיעו לרמה הזויה. שלושה חדרים בבנין מתפורר במרכז הארץ במליון דולר?
רבותיי, צריך להבין. עליית מחירי הדירות המתמשכת כבר שנים רבות, זה רק סימפטום של המחלה. המחלה עצמה היא העדר תכנון לטווח רחוק.
המדינה הרי תמיד ידעה שהאוכלוסיה מתרחבת, אבל אף אחד לא באמת עשה משהו כדי שהביקוש הטבעי לדירות יהיה שווה להיצע. אחרת זה לא היה קורה.
גם אם המדינה תחליט לעשות משהו בנדון (במקום הגרלות שלא באמת פותרות את הבעיה), כנראה שאיחרנו את הרכבת עבור הדור הנוכחי. עד שיבנו את כל יחידות הדיור הנצרכות יקח שנים, והאוכלוסיה תתרחב עוד יותר.
אני מעריך שבשנים הקרובות המחסור בדירות יגרום לכך שאנשים יגורו בקרוואנים, או בפריפריה. לדעתי כמעט אף אחד לא יהגר מכאן למקום אחר. לא מחכים לכם בזרועות פתוחות בחוץ לארץ. כולם ישארו פה אפילו אם זה אומר שצריך לישון איפהשהו ברחוב.
לתפארת מדינת ישראל.
